| המדינה |
מעמד הקשר |
| ארצות הברית |
בשנת 1990 הוציאה ההסתדרות הרפואית האמריקאית הנחיות אשר הוכנסו גם לקוד האתי הכללי ולאחר מכן אומצו גם על-ידי התעשייה, המיוצגת על-ידי ארגון phRMA. |
| אוסטרליה |
קיימים מספר קודים אשר נערכו על-ידי גופים שונים, ביניהם ההסתדרות הרפואית האוסטרלית, וה-Royal Australasian College of Physiciansשהנו ארגון של רופאים. |
| צרפת |
ישנם כללים אתיים מפורטים המתעדכנים מעת לעת על-ידי ההסתדרות הרפואית הצרפתית. |
| אנגליה |
הקוד בנושא הקשר בין רופאים לחברות תרופות שייך לארגון התעשייה הפרמצבטית בבריטניה (ABPI) אשר הוציא גירסה אחרונה בשנת 2003 בשיתוף ההסתדרות הרפואית הבריטית. תלונות נגד חברות תרופות נבדקות על-ידי ה-Prescription Medicines Code practice authority Cf, שאינו קשור ל- ABPIוחברים בו הן נציגי תעשיית התרופות והן נציגים עצמאיים. |
| גרמניה |
ב-2004 פורסם ב-bundesanzeiger קוד אתי של הארגון לפיקוח עצמי של התעשייה הפרמצבטית. עבירות על הקוד נדונות על-ידי גוף עצמאי של רופאים, מטופלים, מוסדות וכדומה. |
| הפדרציה האירופאית של החברות הפרמצבטיות (EFPIA) |
פורסמה בשנת 2004 כללים בדבר קידום מכירות של תרופות וכנסים. המסמך מציין כי הכללים חלים לעניין פעילות החברות לא רק מול רופאים, אלא גם מול רוקחים, אחיות וכל אדם אשר במסגרת תפקידו רושם/רוכש או מספק תרופות. |
| ארגון הרופאים האירופאי (CPME) |
ביוני האחרון, נחתמה הצהרה משותפת של ארגון הרופאים האירופאי CPME, ושל הפדרציה האירופאית לתעשיות פרמצבטיות (EFPMA) בדבר שיתוף פעולה בין הקהיליה הרפואית והתעשייה הפרמצבטית. |
| ארגון הבריאות העולמי (WHO) |
בשנת 2000 פורסמו כללים בנוגע לאינטראקציה של הארגון עצמו עם חברות התרופות. |
| ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA) |
מסמך עמדה נדון ואושר על-ידי העצרת הכללית של הארגון בשנת 2004 ובו נאמר כי ההתמודדות הנכונה והראויה עם החשש אינה באמצעות איסור הקשר לחלוטין, אלא דווקא באמצעות גיבוש כללים אשר יוטמעו במסגרת הקהילה הרפואית כמו גם במסגרת הקהילה הפרמצבטית. |