א. בטרם נבחן שיטת פיצוי חלופית (דיני נזיקין), יש לקבוע כי השיטה הקיימת לוקה בחסר, ועל כן ראוי לחשוב על שינוי(If it is not broken don't fix it) .
חסרונות רבים לשיטת המשפט הנהוגה בארץ, והנסמכת על עקרונות האשמה, הובאו בדו"ח הוועדה הן בדעת הרוב16 והן בחוות-דעת המיעוט של ד"ר פרץ סגל17. להלן כמה מהם, ונוספים:
- השיטה הקיימת אינה מכסה את המקרים בהם לא הוכחה הרשלנות - במצב זה, בנוסף לעצם הנזק שנגרם למטופל, הוא שצריך לספוג את עלות הנזק, ואף את ההוצאות הכרוכות בהגשת התביעה.
- גם כאשר זוכים במשפט, קיימת סכנה ששיעור הפיצויים אינו משקף את הבעיה האמיתית, כפי שכותב המלומד קארלסון:The system heavily overpays some victims while underpaying others”18
- השיטה הפועלת כיום הינה מסורבלת. התביעה בבית-המשפט נמשכת זמן רב, ומצריכה הקצאת משאבים רבים, ולעיתים עלול המטופל להירתע מהגשת תביעה, בשל הידיעה שאולי יזדקק בעתיד לאותו רופא.
- המצב הקיים גורם לרפואה מתגוננת, אשר אינה טובה לרופאים אך בעיקר גרועה לציבור. בשל הרחבת גבולות האחריות, עד כדי מצב שכמעט בכל תלונה או תביעה מוטלת אשמה על הרופא, הרופאים מוצאים עצמם עסוקים במציאת דרכים להגן על עצמם, כגון מתן בדיקות רבות, הפניות לרופאים לייעוץ וכיו"ב, ועל כך נרחיב בהמשך.
ב. ההתנגדות העיקרית לשיטת "אחריות מוחלטת" נובעת מהעלות. המתנגדים לשינוי השיטה, טוענים כי אם נבטל את הצורך להוכיח רשלנות, קבוצת התובעים תורחב – לכך יש להשיב כי העלויות הנגרמות מכך יקוזזו מהחסכונות בהוצאות אדמיניסטרטיביות19. מחקר שפורסם בעיתון ההסתדרות הרפואית האמריקנית מצביע על כך20. ראוי לציין, כי בכמה מדינות בארצות-הברית קיימת התפתחות מערכתית דומה.
הועלתה טענה כי שיטת אחריות מוחלטת עלולה להגביר עלויות, אם כל נזק שנגרם תוך כדי טיפול רפואי יפוצה. דעת הרוב היא, שאם ניישם שיטה זו בארץ, נצטרך לשלם לכל ילד שנולד עם מום. אולם, המציאות היא אחרת. ראשית, אפילו בשיטת אחריות מוחלטת טהורה, לא בהכרח מגיע פיצוי לכל נפגע, אלא רק לאלה שהמום נגרם להם תוך כדי טיפולים. מעבר לזה, אין הגדרה אחת לאחריות מוחלטת, וישנן דרכים להגביל את הנסיבות בהן ניתן לקבל פיצוי, כלומר לצמצם את היקף השיטה. ואכן, מחוקקים ושופטים רבים ניסו להכניס תיקונים אלה.
ג. כאמור, ראוי להדגיש את הטיעונים התומכים בשיטה המצביעה על יעילות וצדק, דהיינו - אין צורך להוכיח רשלנות, ולכן אין מצב שבו נפגע לא יזכה לפיצוי כספי, יהיו פחות הוצאות בגין התביעה עצמה, פחות משאבים יוקצו לחברות ביטוח, למערכות משפט ולעורכי-דין, ויותר משאבים יתפנו לפיצוי המטופלים ולמערכות שיפור האיכות.
_____________________________________
16. סעיפים 16-4 לדו"ח.
17. סעיף 116 לדו"ח.
18. Carlson RT. A conceptualization of a system for medical injuries. 7 L. and Society R. 329 (1973)
19. Studdert DM, Thomas EJ, Zbar BIW, Newhouse JP, Weiler PC, Bayuk J, Brennan TA. Can the United States Afford a "No-Fault” System of Compensation for Medical Injury. 60 Law & Contemp. Prob. 1, 3 (1997)
20. Johnson WG, Brennan TA, Newhouse JP, Lawthers AG, Hiatt HH, Weiler P.C. The Economic Consequences of Medical Injuries. JAMA 1992, 267, 2487