63. הוועידה חוזרת וקובעת, כי מאחר שמקצוע הרפואה הוא מקצוע חופשי וייחודי, ובהתבסס על חוק יסוד: חופש העיסוק, יש לעמוד על זכותו הבסיסית של הרופא לעשות בזמנו החופשי כרצונו, מבלי להגביל את עבודתו הרפואית לאחר שעות עבודתו כשכיר.
64. הוועידה קובעת, כי אין להטיל הגבלות על רופא במתן שירותים לכל מטופל לאחר שעות עבודתו כשכיר, ללא תלות בהשתייכותו של המטופל לקופה זו או אחרת, וללא תלות בהשתייכותו של הרופא למוסד זה או אחר, ומבלי שהדבר ייחשב לניגוד עניינים. וזאת, לטובת ציבור המטופלים ולטובת מערכת הבריאות.
65. הוועידה מכירה בכך שגיל הפרישה אינו צריך להוות חסם בפני המשך העיסוק ברפואה. לפיכך, היא מטילה על הוועד המרכזי לקיים משא ומתן עם המעסיקים בדבר מימוש חופש העיסוק של הרופאים בכל גיל.