חברי שדולת הבריאות בכנסת מחו על היעדר דיון ציבורי נאות במצב מערכת הבריאות, שחיקה גוברת של העקרונות שעמדו בבסיסו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, עלייה באי-השוויון בנגישות לשירותי בריאות, והאיום המרחף על בריאות הציבור לנוכח נסיונה המתמיד של הממשלה להתנער מחובתה ולגלגל את האחריות לתחום הבריאות לפתחם של אחרים.
במושב תחת הכותרת "השחיקה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי – האם לילד הזה פיללנו?", במליאת הוועידה ה-41 של הר"י, השתתפו חברי כנסת החברים בשדולת הבריאות בכנסת. ח"כ חיים אורון, יו"ר המושב, התריע, כי מאז שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא התקיים דיון ממצה בהתפתחויות שחלו ב-15 השנים האחרונות, ובמצבה בפועל של המערכת הרפואית כיום. אורון ציין כי חוק הבריאות נחקק בניגוד לתפיסות של הממסד הישראלי דאז, הן הממסד הכלכלי, והן האקדמי. "הערכים של צדק, שוויון ועזרה הדדית המוגדרים בפתח החוק הם המיצוי הכי מובהק של תפיסת מדינת הרווחה. זו אינה התפיסה המקובלת כיום על חלקים גדולים של החברה הישראלית".
ח"כ ד"ר עפו אגבאריה, ד"ר יורם בלשר, ד"ר ליאוניד אידלמן
ח"כ פרופ' אריה אלדד הצביע על המגמה השיטתית של האוצר, המנצל את חוק ההסדרים על מנת להתנער מחקיקה חברתית בכלל ותיקונים הנדרשים בחקיקת הבריאות בכלל זה, המועברים בדרך כלל ערב סיום קדנציה של הכנסת.
"הלוואי שכל העקרונות שהוטבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי היו מתגשמים כיום", אמר אלדד. "המדינה מכרסמת בחוק, בשחיקה הולכת ומתקדמת. החל מביטול הפניית המס המקביל לצורכי בריאות בלבד, ודרך הגדלת ההשתתפות העצמית עד כדי מצב שבו כשליש מההוצאה הלאומית לבריאות ממומנת באופן כזה". במסגרת מאזן הכוחות הקיים בכנסת התקשה ח"כ אלדד לזהות אפשרות למהפיכה בחוק ביטוח הבריאות, שתהפוך אותו יותר שוויוני, תבטל או תקטין משמעותית את ההשתתפויות העצמיות. "מה שנדרש הוא לנסות להגדיר נושאים שבהם ניתן ליצור רוב בכנסת ולהעביר תיקונים במקומות שבהם המשמעויות התקציביות לא יהיו גדולות עד כדי כך שהאוצר יטרפד אותם".
"לא נותנים את הכלים לרופאים"
ח"כ דב חנין ציין כי למרות שהשיטה האמריקאית הגיעה למבוי סתום – יש מי שחותרים בפועל להוביל אותנו למצב של מערכת הבריאות האמריקאית. "הילד שיש לנו הוא ילד חולה – ועדיין מערכת הבריאות בישראל עם כל קשייה היא מערכת בריאות שיש להתגאות בה, והרבה בזכות הרופאים. מדינת ישראל והחברה הישראלית לא נותנים לכם, הרופאים, את הכלים והיכולות לתת מענה אמיתי לבעיות בריאות".
חנין הזכיר כי חברי השדולה והר"י שיתפו פעולה בהצלחה בבלימת התוכנית להפרטת תחנות טיפות החלב. הלחץ הציבורי שנוצר בתהליך הזה הוביל את הממשלה הקודמת לסגת מהתוכנית להפרטת טיפות החלב. ועדיין, המצב בתחום שירותי הבריאות לתלמיד בעייתי ביותר. "גם בעתיד יש מקום לשיתוף פעולה קונקרטי. כך, למשל, שירותי בריאות התלמיד מופעלים כיום על ידי האגודה לבריאות הציבור, וחווים פגיעה שיטתית בשירות".
היו"ר היוצא של הר"י, ד"ר יורם בלשר ציין כי "מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב- 1995 התחלפו לפחות עשרה שרי אוצר. אין זה משנה מאיזו מפלגה מגיע שר האוצר – העגלה נעה באותו כיוון. ההוצאה הפרטית לבריאות עלתה מ- 25% ל- 35% כשכל אחוז שווה מיליארדים. קשה להבין איך זה שהיחידים שנשארים הם הפקידים באוצר – וגם כאשר הם מתחלפים, הם נושאים את אותו מטען גנטי ואותן עמדות".
ד"ר בלשר חזה, כי מסלול בחירת רופא, ככל שיונהג במערכת הציבורית, הוא שיטה את הקו וימנע את הידרדרות המערכת הרפואית הציבורית.
ח"כ ד"ר עפו אגבריה ביקש להעלות על סדר היום את האפלייה בבריאות, המתבטאת באיכות השירות הבעייתית בפריפריה ובמגזר הערבי. "רצינו שחוק הבריאות הממלכתי ייטיב עם השכבות החלשות – וגם עולים חדשים וחרדים נמנים עם השכבות האלה. חשבנו שהחוק ייטיב עם כל האוכלוסיה, ושרפואה צריכה להיות שווה לכל האוכלוסיה. לא לילד הזה ציפינו".
ד"ר ליאוניד אידלמן, היו"ר הנבחר של הר"י, חלק על ההפרדה הדיכוטומית אותה נוטים חברי כנסת לעשות בין האינטרסים של החולים לאלה של הרופאים. "חולה הבא לקבל טיפול רוצה שהרופא לא יהיה מתוסכל, לא יהיה עייף, ידע את הרפואה – ויהיה בעל כלים לטפל בו. אנחנו, כרופאים, רוצים אותם דברים. האינטרסים של הרופאים ושל החולים זהים. לעתים, מבלבלים בין אינטרסים של החולים ובין אלה של המערכת".
ח"כ אורון הזכיר, כי העלאת מס הבריאות בחצי אחוז יכולה לתת כיסוי סיעודי לכלל האוכלוסיה. "לא עושים את זה מפני שהעלאת נטל המס היא פגיעה בקודש הקודשים". הוא הציע להר"י להציג יעד של חזרה למימון פרטי של 25% בלבד מההוצאה לבריאות - שהשגתו מחייבת 5-6 מיליארד שקל של השקעה נוספת, שיבואו כולם מהעשירונים העליונים. "המאבק על הרפואה הוא המאבק על מדינת רווחה - ויש לנו המון מה להפסיד".
חברי הלובי החברתי בכנסת ממתינים לשעת כושר שתאפשר לקבוע בחוק מנגנון "טייס אוטומטי" לעדכון הסל. ח"כ פרופ' אלדד הביע בהקשר הזה צער כי "למרות שהדברים נוגעים לכולנו ולגופנו, אם תשאלו את הציבור למה יבחר במפלגה כזאת או אחרת – הבריאות לא תהיה בראש שיקוליהם. לשרי בריאות אין תמריץ ציבורי אלקטוראלי לפעול אחרת".
ד"ר אידלמן הסכים לתיאור הזה – וחתם בבקשה להציף את נושא הבריאות על סדר היום הציבורי. "צריך לחתור לכך שבבחירות הבאות יהיה נושא הבריאות לאחד הנושאים החשובים ביותר לציבור הרחב".