"האיום על הרפואה הציבורית ומעמד המועצה המדעית – אתגר גם להנהלה החדשה של הר"י".
"טבעו של עולם שכל מה שמתחיל נגמר – וכל מה שנגמר מתחיל מחדש. אדם אחד אינו עושה היסטוריה או בונה ארגון, ולא צריך לזהות ארגון עם אדם – והארגון שלנו הולך ומתעצם". ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, סיים השבוע את תפקידו לאחר שלוש קדנציות, 14 שנים בסך הכל, והוא מפנה את מקומו לד"ר ליאוניד אידלמן, שנבחר ליו"ר הבא של ההסתדרות הרפואית.
בנאום הפרידה שלו, הזכיר ד"ר בלשר כי נושאי התפקידים הפעילות בהר"י עושים זאת ללא שכר למעט החזר הוצאות. "גם אם יש ארגוני עובדים שהמצב בהם שונה והנבחרים מקבלים שכר על פועלם. סברתי וכיום אני סבור כך עוד יותר, שהעמדה שלנו נכונה: אני עצמי רופא ילדים ואני מאוהב במקצוע. המודל שבו בכירי הר"י ממשיכים בעבודתם המקצועית – היא המודל הנכון. אני משוכנע שהמשך העשייה הרפואית נותן את הבסיס הערכי והמוסרי לגבש ערכי פעולה פרופסיונאלית, תוך הכרה של המציאות בשטח".
ד"ר בלשר סקר את התפתחות הר"י לאורך שנות כהונתו – החל מהזינוק במספר החברים והתרחבות התקציבים שהתאפשרה בעקבות זאת, הכנסת שיטות ניהול מודרני, דרך גישור על פערים בין סקטורים שונים של רופאים, שילוב האיגודים המקצועיים בפעילות הר"י והקמת האגף למדיניות מקצועית וקידום איכות, שגיבש נהלי עבודה בעדכון סל הבריאות, ניירות הנחיות מקצועיות.
היו"ר היוצא של הר"י מאמין כי פעולתו המשולבת של הארגון, הן כארגון ציבורי במערכת הבריאות – והן כארגון איגוד מקצועי, מקדמת את עוצמתו. "שתי הזרועות האלה שייכות לגוף אחד, האחת מזינה את השניה ונותנת לה עוצמה שלא יכולה הייתה להתקיים בפני עצמה. ככל שהר"י מתחזקת כארגון הפועל מתוך דאגה לחולים – יתחזק מעמדה בשירות הרופאים. יישוב הסתירה בין פעילות כגילדה ובין ייצוג החולים – אכן גובה מחיר בטווח הקצר. אבל בטווח הבינוני והארוך המחיר הזה מתגמד לעומת הרווח המתבטא במעמד הר"י, ובכוח במאבק על שכר ותנאי העבודה... אויימנו שהגדלת תקציב הסל תבוא על חשבון משאבים לשכר, טענה פופוליסטית שלא הוגשמה מעולם, וכך גם בעתיד. העובדה שהצלחנו לגייס לוועדה האלטרנטיבית שהקמנו לדיון בסל הבריאות דמויות ציבוריות בולטות ממחישה את הצלחתה של הר"י לבסס את מעמדה".
"נשוב לוועדת הסל חרף התנגדות פקידי אגף התקציבים"
להערכתו, פעילות ועדת הסל האלטרנטיבית הניחה נדבך חשוב בביסוס דמותה של הרי כארגון שחרת על דגלו את הדאגה לחולים. "הצלחנו להנחיל לוועדה הממשלתית נהלי עבודה ופתיחות. מעמדם של האיגודים המקצועיים השתפר, ושוכללה השיטה של הערכת טכנולוגיות לסל. אין ספק בלבי שיבוא יום שבו הר"י ונציגיה יתפסו שוב את מקומם בוועדת הסל – חרף התנגדותם של פקידי אגף התקציבים. עצם התנגדותם מסמלת את מעמדה של הר"י".
ברשימת ההישגים אותה הציג, התעכב ד"ר בלשר על הגדרת מדד הבריאות הלאומי לישראל, אשר גובש במסגרת פעילותה של הר"י בתחום המדיניות הרפואית. המטרה הייתה להשוות את רמת מערכת הבריאות למדינות מערביות אחרות, כאשר המדד מבוסס על למעלה מ- 40 קריטריונים בשישה אשכולות. בלשר מקווה כי גורמים מרכזיים במערכת הבריאות יצטרפו לתהליך, על מנת שאפשר יהיה להשוות את ההתקדמות או הנסיגה במדד הבריאות הן ברמה הבינלאומית והן בהשוואה פנימית ישראלית, בין תקופה לתקופה.
בזירת המאבק הציבורי-פוליטי, ציין בלשר את יוזמת הר"י שהובילה להקמת שדולת הבריאות בכנסת, נוסף על מפגשים ודיונים של ראשי הר"י עם חברי כנסת מסיעות שונות. "חוקי ההסדרים והצעת תקציב המדינה מחייבים מאבק מדי שנה. הגזירות לעולם אינן נעלמות. מה שיצא מהחוק השנה – נכנס למגירה ומופיע בשנה הבאה". רשימת ההצלחות של הר"י, אותה הציג, כוללת מניעת מיזוג הנהלות וסגירת בתי חולים בצפון, מניעת הפרטת בית החולים וולפסון, מניעת הפרטת הרפואה המונעת ומיתון נוסח ההחלטה בעניין מרשם אחות. איסור מימון השתלמויות על ידי חברות תרופות הוצא מהחוק. כך, נגנזה גם הצעה לביטול סעיף 29ג המאפשר לרופא לרשום תרופה שאינה מאושרת לשימוש בארץ. "אי אפשר היה להגיע להישגים האלה ללא פעילות אינטנסיבית בציבור ובכנסת", מציין ד"ר בלשר – ומזכיר כי למרות ההישגים האלה, "בעבר בהווה ובעתיד היינו עדים לניסיונות לנגח את הר"י ולהחזיר אותה למימדים של גילדה מקצועית".
חשיבות דעת הקהל במאבק המקצועי
כשהוא ניגש לפרוש ולהציג את האירועים שעיצבו את תפיסת עולמו במהלך כהונתו, מציין ד"ר בלשר את הנזק התקשורתי אותו גרם מהלך הנטישה המתוקשרת של בתי החולים במהלך השביתה של 1983 – והשחיקה המהירה של תוספת השכר שהושגה אז, בעקבות ההיפר-אינפלציה. "אחד הלקחים שלי היה שיש חשיבות עצומה לדעת הקהל". בעקבות הלקחים האלה, הצליח ד"ר בלשר, שכיהן בשנת 91 בראש הוועדה הפרופסיונאלית שניהלה את המו"מ לחידוש ההסכם לשנים 94-98, להגיע לנקודת הכרעה ללא יום שביתה אחד – ולהבטיח תוספת שכר של 70%.
על מו"מ השכר הבא, שהוליד בסופו של דבר את השביתה הגדולה הבאה ובוררות הרופאים שהסתיימה אשתקד, אומר יו"ר הר"י כי "התואר המתאים ביותר למו"מ השכר הזה היה דו-שיח של חרשים. מה שאיפשר את סיום השביתה היה הפניה לתהליך של גישור. מהר מאד קיבל תהליך הגישור מאפיינים של בוררות – כאשר שני הצדדים חשים שבויים בתהליך". כיום, הוא מאמין כי התנאים לשביתה שהיו קיימים ב-1983 נעלמו. מאז התרחבה הרפואה העצמאית בכל הקופות, בבתי החולים הממשלתיים מתרחבת העסקת רופאים באמצעות עמותות וקרנות מחקר. "אני לא מאמין שננטוש את בתי החולים ונפגע בחולים – מה שמכתיב מו"מ ממושך ולא השבתה. אין יותר מהלך של זבנג וגמרנו. החלפת כוח השביתה במנגנון הידברות היא הפתרון לבעיות יחסי העבודה שלנו – ויוזמות החקיקה להגבלת זכות השביתה המונחות על שולחן הכנסת מחזקות את עמדתי".
"אם הייתי מאמין ששביתה תמקסם את התוצאה – הייתי פונה בדרך הזאת. אלא ששביתה היא אמצעי ולא מטרה. אם נבחן את תוצאות המאבקים על השכר – נגלה כי במהלך השנים מ-1994 ל-2008 קיבלנו לפחות פי 3 מכל מגזר אחר".
"דרכי בהנהגת הר"י הייתה מבוססת על קונסנזוס. החלטות התקבלו תמיד בתמימות דעים – ולא בהצבעה. לא נעשו מחטפים ולא נוצלה היעדרות על מנת לקבל דיעה הפוכה. יש יתרונות גדולים לניהול בקונסנזוס: האחריות על ההחלטות נופלת על כתפי כל מי שקיבלו אותה. כך החלטנו בכל נושא, גם אם לאחר דיון נוקב", מסכם ד"ר יורם בלשר את 14 שנות כהונתו. במבט לעתיד, הוא מאמין כי "האיום על הרפואה הציבורית על ידי ההתפתחות המואצת של הרפואה הפרטית יעסיק את ההנהגה החדשה של הר"י. נושא נוסף העתיד להתפתח הוא המחסור הגובר ברופאים: לאור המחסור הגלובאלי ברופאים, חייבים לשנות מגמה ולמצוא דרכים שימשכו רופאים להישאר כאן. נושא עומס העבודה ומספר התורנויות של מתמחים טרם נפתר – וגם הוא דורש טיפול. במקביל לכל אלה, יש להסיר במהירות את הניסיון להפקיע את המועצה המדעית מידי הר"י כפי שהתבצע בחוק ההסדרים. יש להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר כי צעד כזה פירושו הכרזת מלחמה על הר"י – ובמלחמה כמו במלחמה, התגובה חייבת להיות מיידית: הפסקת כל תהליכי ההוראה וההתמחות. צעד כזה מהווה סכנה קיומית להר"י".
בסיום דבריו הודה ד"ר בלשר לחברי ההנהגה של הר"י ובראשם סגניו פרופ' אלישע ברטוב, ד"ר ליאוניד אידלמן וד"ר שלמה בירקנפלד, לפרופ' שאול יציב וליו"ר המועצה המדעית: פרופ' אריה לינדנר ופרופ' שי אשכנזי.
ד"ר בלשר ביקש להודות גם לאשתו אסתר ולמשפחתו על התמיכה והסיוע המתמשכים, וכן למזכירתו הגב' בתיה דביר על הליווי משך 30 שנה, תוך גילוי יעילות, מסירות ונאמנות ללא סייג, שאיפשרו את פעילותו הציבורית.
תודה מיוחדת שלח ד"ר בלשר לעו"ד לאה ופנר, מזכ"ל הר"י: "יצאנו לדרך יחד לפני 14 שנה כשותפים לדרך, לרעיונות ולביצוע ובנינו כאן משהו לתפארת" אמר והוסיף: "בזכות מסירותה של לאה ועבודתה לעיתים סביב השעון במקצועיות ובידע, הבאנו את הר"י למקומה היום".