ד"ר שמואל סוקניק נולד בסימיאטי'ץ (סימיאטיצ'ה), עיירה קטנה בפולין ב-2.5.1908, אחד מששת ילדיה של משפחה מסורתית.
החל ללמוד בחדר בגיל 4. בגיל 12 נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבה בביאליסטוק, אולם מהר מאוד עזב את הישיבה ועבר ללמוד בגימנסיה העברית. עקב משבר כלכלי שעברה המשפחה נאלץ לעזוב את הגימנסיה למשך שנה. למד במשך שנה בסמינר למורים ללימודי דת בעברית בוורשה (לימודים שהיו בחינם), ונאלץ להסתדר לבד מבחינה כלכלית על ידי מתן שיעורים פרטיים בעברית. לאחר שנה שב לגימנסיה העברית בביאליסטוק וסיים אותה בשנת 1927.
לאחר סיום הגימנסיה עבד כחצי שנה, חסך כסף, והתקבל ללימודים בפקולטה לרפואה בלייז', בלגיה. עקב אי סבילות לאקלים עזב את בלגיה לאחר חצי שנה והתקבל ללימודי רפואה בז'נבה, שוויץ. סיים לימודי רפואה בז'נבה בהצטיינות בשנת 1933 בהיותו בן 25. בכל שנות לימודיו התפרנס ממתן שיעורים באנטומיה, היסטולוגיה ופיזיולוגיה.

ד”ר סוקניק עלה ארצה ב-1934. בארץ באותה תקופה היו רופאים רבים שעלו והיה קשה למצוא עבודה, ולפיכך עבד תקופה מסוימת כסוכן תרופות.
התקבל לעבודה בקופת חולים של ההסתדרות ב-1937. (רישיון רופא 1579)
בסיועו של ד"ר יוסף קוט קיבל עבודה כרופא בקיבוץ אלונים שם עבד כחצי שנה (~1938). בתמורה לעבודתו קבל אוכל ודיור בליפט (ארגז עץ גדול ששמש לפני כן להעברת מטען של עולים מגרמניה) וסכום של 5 לא"י.
לאחר אלונים נשלח לעבוד כרופא בקיבוץ חניתה במשך כחצי שנה והקים שם מרפאה.
לאחר חניתה נשלח להשתלמות במשך שנה בבית החולים בילינסון, ועבד במשך מספר שבועות בכל אחת מהמחלקות העיקריות. בתקופת השתלמות זו ניתנו לו אוכל ומגורים ב"חצר" של בילינסון ו-2 לא"י אותן היה צריך להחזיר מאוחר יותר. בתמורה היה עליו לשהות בתחומי בית החולים 24 שעות ביממה, נכון לכל מטלה רפואית.
לאחר ההשתלמות נשלח לעבוד במשך שנתיים כרופא במחנה העבודה בסדום, בו הועסקו יהודים וערבים.
בסדום נאלץ להתמודד כרופא יחיד עם מצבים רפואיים מגוונים ולא פשוטים לאור ריחוק המקום ממרכזי אוכלוסין גדולים והאפשרות המוגבלת לפינוי מהיר של חולים ופצועים, ונערך לבצע בדיקות מעבדה ופעולות כירורגיות שונות.
בסדום פגש את אשתו לעתיד, רחל סינגלובסקי, שתפקדה לצידו כאחות-חובשת, תפקיד אליו נשלחה מקיבוץ מעוז-חיים בו שהתה לאחר עליתה ארצה ב-1938 כמעפילה בלתי-לגאלית.

בהמשך זכה ד"ר שמואל סוקניק בהכרה בכישוריו הקליניים והמנהליים ומונה למשרות נכבדות במסגרת קופת החולים הכללית של ההסתדרות:
ב-1941 נשלח לעבוד בחולון כרופא מחוזי.
בראשית שנות החמישים עבד כמנהל המחלקה הפנימית במרפאה המרכזית של קופת חולים של ההסתדרות "זמנהוף" בתל אביב וכרופא מחוזי של תל-אביב.
באותה תקופה היה פעיל בהקמת שיכון לעובדי קופת חולים כללית ברחוב יהושע בן-נון, תל-אביב, מפעל ענקי ומוצלח, מבחינת איכות הבניה והתכנון.
ב-1952 יצא לארה"ב להשתלמות באנדוקרינולוגיה וניהול בתי-חולים.
עם חזרתו היה המייסד והמנהל הרפואי הראשון של בית חולים "קפלן" ברחובות ומנהל מחלקה פנימית בבית חולים זה. נאלץ לעזוב תפקידים אלה לאחר כשנה עקב מחלה.
לאחר מכן (~1953) חזר לתפקד כמנהל המרפאה הפנימית במרפאה המרכזית "זמנהוף" בתל-אביב והקים את המחלקה לסוכרת של מחוז תל אביב במרפאה המרכזית "זמנהוף" בתל-אביב, תפקיד אותו מלא בשנים שלאחר מכן ועד לפרישתו (ב-1976). במסגרת זו טיפל בנאמנות באלפי חולים וזכה להערכתם ולהערצתם עד סוף חייו. כל אותה עת סרב מטעמי מצפון לעסוק בפרקטיקה פרטית, למרות פניות רבות ובלתי פוסקות של חולים.
ד"ר שמואל סוקניק הפגין פעילות מדעית והוראתית ענפה.
ד"ר סוקניק כתב את הספר "הסוכרת", הספר הראשון בעברית בנושא הסוכרת, שהיה לעזר רב לחולים ורופאים כאחד. הספר הודפס בהוצאת ספריית הפועלים בע"מ בשנת 1958.
במשך שנים רבות היה חבר מערכת העיתון הרפואי הישראלי "דפים רפואיים" ופרסם מאמרים רפואיים מקוריים רבים.
במשך תקופה ארוכה שקד על הכנת תוכניות השתלמות והרצאות לרופאים, שבוצעו בחלקן ב"בית הרופא" בתל-אביב.
יש גם לציין את פעילותו ההתנדבותית בהעברת קורסים רבים בעזרה ראשונה לבכירי ארגון "ההגנה".
עסק בעבודות רפואיות נוספות למשרתו העיקרית: מתן חוות דעת רפואיות והיה חבר בוועדות רפואיות במוסד לביטוח לאומי, עבודות אותן בצע גם שנים לאחר צאתו לגימלאות .

בכל שנותיו הפגין צניעות, הסתפקות במועט, דגל באכילה מדודה בשעות קבועות והרבה בהליכות רגליות יום-יומיות ארוכות (לעבודה וחזרה).

ד"ר סוקניק הפגין מסירות, חום דאגה אין קץ למשפחתו וזכה בתמורה לאהבה והערצה של ילדיו (שאול וסימה) ונכדיו (עילית, איתי, ריקי, דפי, תמר ושי). בשנותיו האחרונות זכה לנין בכור (ראם) אבל לא זכה לראות את ניניו הרבים שנולדו לאחר מותו (מוריה, חירות, אילון-שמואל, רחל-מורשה, יהודה-אריה-נצר, מבשרת-חיה, עמית, אורי, שיר, ליאור, יואב, נעמי, איילת, שלמה-ישעיהו) – כן ירבו.

בערוב ימיו עבר לגור בגני עומר עם אשתו האהובה רחל, שטיפלה ודאגה לו במסירות רבה, ליד ילדיו האהובים שאול וסימה, שהמשיכו את דרכו ועבדו כרופאים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה: פרופ' שאול סוקניק – מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה, מנהל מחלקה פנימית ד'; ופרופ' סימה הלוי (סוקניק) –מומחית לרפואת עור ומין, מייסדת ומנהלת מחלקת עור ומין.
נפטר ב-17.10.1994 בגיל 86.
יהי זכרו ברוך.