נולד בארגנטינה בעיר טוקומן, בה גדל והיתחנך.
היה פעיל ציוני בתנועת "הנוער הציוני",ובדרכה נשלח למכון למדריכי חו"ל בירושלים בשנת 1955.
בחזרתו התחיל את לימודיו ב"אוניברסיטת טוקומן", בה סיים בהצטיינות יתרה את תואר דוקטור ברפואה בשנת 1961.
מיד לאחר סיום לימודיו, התחיל התמחות בקרדיולוגיה באחד המרכזים הגדולים בעיר בואנוס איירס, אך רצונו העז לעלות לארץ התגשם לאחר חתונתו בשנת 1963.
יחד עם רעייתו, התיישב בבאר שבע, עיר שאהב ופעל למענה כחבר מועצה ולא עזב אותה עד יום מותו.
עבודתו והתמחותו במחלקת פנימית של פרופ. שטרן התחיל מיד עם בואו ארצה. לאחר מכן סיים התמחות בקרדיולוגיה וייסד את היחידה לטיפול נמרץ לב-קורונרי הראשונה בארץ.
לכשגויס לצה"ל בשירותו הצבאי הסדיר, שירת בבסיס חיל האוויר בחצרים ועל שירותו במילואים פעיל, בזמן מלחמת יום הכיפורים כרופא גדודי בחטיבת שיריון בסיני, קיבל צל"ש על אומץ ליבו ועל תפקידו בשדה הקרב.
טלו היה איש רוח, מלא קסם אישי, דימיון ויצירתיות אשר התבטאו בעבודות מחקר וכתיבת מאמרים מקצועיים, הכוללים פרקי ספרים שפורסמו בארץ ובחול ויחד עם זה, חינך מחזורים של סטודנטים ורופאים צעירים.
עקב מצב בריאותו, נאלץ לפרוש פרישה מוקדמת, אך המשיך מספר שנים לעבוד כיועץ רפואי.
מחלתו הכניעה אותו בגיל ששים.
יהי זיכרו ברוך.