הרי (צבי) בנק נולד ב-28 ליוני 1924 בעיירה קטנה בדרום אפריקה, הבן הבכור מבין שלושת בניהם ובתם של אברהם פרץ ורבקה, אשר היגרו לשם ממזרח אירופה.
במקביל לחינוך יהודי מסורתי בבית, חונך בבית הספר המקומי בשפת האפריקנס, ובהמשך עבר עם משפחתו לקייפ טאון. שם, בגיל 15, הכיר את שכנתו מיירה, והבטיח לה כבר אז, כשהיתה בת 12, שיבוא יום ויישא אותה לאשה – וכך אכן היה.

הרי ומיירה התחנכו בבתי ספר יהודיים בקייפ טאון והיו מאוד פעילים בתנועת הנוער הציונית הבונים. בעוד מיירה לומדת שפות והוראה, למד הרי רפואה באוניברסיטת קייפ טאון. בשנת 1948 נישאו. תיכף לאחר מכן התנדבו למח"ל והפליגו ארצה, בעיצומה של מלחמת העצמאות.

הרי שימש רופא גדודי בחטיבה 7 והשתתף בקרבות בגליל באזור סאסא, בעוד מיירה התגייסה כחיילת ושרתה ביחידה לשיקום נכי צה"ל בתל אביב. עם סיום המלחמה החל הרי, לבקשתו של מייסד תל השומר, פרופ. שיבא, לעבוד בשנת 1950, כרופא פנימי בבית חולים שיבא, במחלקותיהם של פרופ. שיבא והלר.

בזכות כישוריו הנדירים, התמנה בגיל צעיר למנהל מחלקה פנימית ושימש בתפקיד זה כ-30 שנה, עד 19910. עם פרישתו מונה למנהל הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי בתל השומר.

שמו של הרי הלך לפניו כבעל יכולת אבחון נדירה. רבים וטובים נהרו למרפאתו כדי לקבל את חוות דעתו הרפואית ואת טיפולו. בזכות מזגו הנוח, חוש ההומור הנדיר שלו, צניעותו וגישתו ההומנית,וגם חזותו התמירה והנאה, השכיל להקנות לכל מטופל, בין אם נמנה על שועי הארץ ונכבדיה ובין על פשוטי העם, את התחושה שהוא מרכז התעניינותו המקצועית והאנושית. כך הפך לאהוב ונערץ על מטופליו.

בנוסף ליכולת האבחונית הנדירה, שהפכה לשם דבר, היה חדשן ונון קונפורמיסט בגישתו הרפואית מדעית.
הדוגמא הבולטת היתה ראשוניותו בטיפול באנטי קואגולנטים במחלות קורונאריות ופקקת. הוא מימש את גישתו הלכה למעשה כשייסד את מרפאת האנטי קואגולנטים בתל השומר. אמנם עורר בכך את חמת זעמם של חלק ניכר מהרופאים המובילים במוסדו, אשר שללו את השימוש בתרופות מדללות דם אלה, אך ההיסטוריה מוכיחה שגישתו היתה מצדקת, והשימוש באנטי קואגולנטים הפך מאז לנכס צאן ברזל ברפואה. אף בעניין זה, למרות המאבקים הקשים, שימשו אותו חוש ההומור והקשר הבסיסי שלו למקורות היהדות, כשטבע את האימרה האלמוותית: "חבל על דאבדין ללא קומאדין" .
תחום נוסף אותו אהב היה מחלות בלוטת התריס.
הוא היה חסיד הטיפול הממושך התרופתי במחלת גרייבס, ובזכות גישה זו חסך מחולים רבים את הצורך לעבור ניתוחים להסרת הבלוטה או טיפול ביוד רדיו אקטיבי.
הרי נהנה במיוחד מהעבודה היומיומית במחלקה הפנימית אותה ייסד וניהל ("ביתן 25" הידוע), בה שררה אווירה מיוחדת.

הוא העריך מאוד את הרופאים המתמחים שעבדו עימו,והירבה לספר בשבחם בבית. במיוחד אהב להשתתף בישיבות של כלל רופאי המחלקות הפנימיות שנערכו מדי שבוע, שם היה, לא אחת, מפגין כושר איבחון מבריק וחוש הומור. הוא חיבב גם את כוחות העזר ואת צוות האחיות שעבדו במחיצתו במשך השנים.

הרי העמיד דורות רבים של רופאים אשר התפזרו בכל קצוות הארץ והעולם וחלקם משמשים בתפקידים מרכזיים בתחומים קליניים ומחקריים. מורשתו הרפואית נישאת על ידם. בעצם כל מי שעבד איתו, רופאים, אחיות, וכוח עזר רפואי, נושאים את מורשתו ומוקירים את זכרו.

למרות הצטיינותו המקצועית, תמיד עמדו במרכז חייו רעייתו מיירה, חברתו ואהובתו מילדות, ומשפחתו. היה בעל ואב אוהב ומסור, סב אוהב הבקיא בכל פרט של פעילות נכדיו, תומך בהם ומעורר בהם אהבה והערצה בזכות ענוותו, ההומור העדין, והאינטלקט החד.

האדם והרופא הדגול, הרי בנק, נפטר ב-13 לדצמבר 2007 בבית החולים אותו עזר לייסד ולהעצים לטובת הסובלים והנזקקים.

כתבו והנציחו -

פרופ. אילן בנק
עו"ד רון בנק