יליד טרנופול, פולין. את לימודי התיכון השלים בקרקוב ולאחר מכן למד רפואה בוינה. הוסמך בשנת 1914 ומיד גויס ושירת כרופא צבאי בדרגת סגן בצבא הקיסר פרנץ יוזף.
בין מלחמות העולם רכש מומחיות ברפואה פנימית בדגש על מחלות זיהומיות. עם הקמת גטו קרקוב היה למנהל בית החולים למחלות זיהומיות ב. מהגיטו הועבר למחנה הריכוז פלאשוב ולקראת סוף המלחמה לגרוס-רוזן ולאושווויץ. ניצל בזכות היותו אחד הרופאים ברשימת שינדלר.

בשנות החמישים התקדם במערכת הבריאות הפולנית והגיע לתפקיד סגן שר הבריאות. בשנת 1957 עלה ארצה, עבד כרופא באיזור כרכור ולאחר מכן השתקע בגבעתיים שם עבד כרופא פנימי עד לפרישתו לגימלאות.
ניצולי שואה רבים בישראל חשו שהם חבים לו את חייהם בזכות הטיפול לו זכו ממנו בגטו ובמחנות הריכוז, שם סייעה לו מומחיותו הייחודית בתחום המחלות הזיהומיות.
נפטר בישראל בשנת 1979 ומצא מנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה.