דוד בירן (ביברשטיין) נולד ב-8 ביוני 1920 בטרנופול שבמזרח פולין. התייתם מאביו בגיל צעיר ואמו גידלה אותו ואת אחיו התאום תוך התמודדות עם קשיי פרנסה.

בשנת 1934 העלתה אותם אחותם הבכירה, שכבר חייתה בארץ, לארץ ישראל.
האחים עבדו בשעות היום לפרנסתם והמשיכו את לימודיהם בערב.

דוד עבד כפקיד בקופת-חולים. בשנת 1944 נסע לעבוד, מטעם סולל-בונה, באבדאן, לחוף המפרץ הפרסי. עבודה זו אפשרה לו לחסוך כסף למימון לימודי הרפואה.

בשנת 1947 נסע דוד לז'נבה, שוויץ ולהגשים את חלומו ללמוד רפואה (שכן בשנים אלה לא היו עדיין לימודי רפואה בארץ ישראל). כעבור שנה, עם פרוץ מלחמת השחרור, נסע דוד למרסיי, צרפת, במטרה לחזור ארצה ולהתגייס.

במרסיי אותר בירן על ידי שליחי המוסד לעלייה ב'. בהיותו דובר מספר שפות, הוא גויס לטפל בצעירים יהודים שביקשו לעלות ארצה ולהתגייס לצבא. לקראת סיום מלחמת השחרור שב דוד לז'נבה, שם סיים את לימודי הרפואה.

בשנת 1953 שב ארצה לסטאז' בבי"ח השרון בפתח-תקווה, שם גם הכיר את אשתו לעתיד, טליה. בשנה זו נחנך בי"ח קפלן ברחובות, ודוד עבר להתמחות בבי"ח זה ברפואה פנימית. לפני תחילת ההתמחות עבד במעברת קובבה, שנתנה שירותי רפואה למעברות קובבה, זרנוגה ולמושב כפר גמליאל.

לאחר תקופת ההתמחות המשיך לעבוד בבית החולים כרופא פנימאי.

בשנת 1957 נולדה בתו ענת.

בשנת 1964 יצא דוד, במסגרת פרויקט הסיוע של משרד החוץ הישראלי לארצות מתפתחות, לעבוד כרופא במלאווי שבמרכז אפריקה. לאחר עבודה של שלש שנים במלאווי חזר דוד לבי"ח קפלן.

במשך שנה ניהל את בית החולים, אך משום שהעדיף את העיסוק ברפואה מעשית על פני האדמיניסטראציה סיים את תפקידו ועבר לעבוד כרופא משפחה בקופ"ח מאוחדת. בנוסף עבד כרופא מומחה במרפאת הפרקים בבי"ח תל-השומר.

במשך שלש שנים שימש כיו"ר סניף רחובות של ההסתדרות הרפואית.

גם לאחר פרישתו לגמלאות, בשנת 1985, המשיך לעסוק ברפואה.

דוד בירן היה רופא בנשמתו. אוהב אדם, קשוב, אכפתי ודיאגנוסטיקן מעולה, אשר זכה להרבה הערכה ואהבה ממטופליו. הטיפול שהעניק היה טיפול הוליסטי, בראיית האדם כמכלול, גוף ונפש יחד, עוד לפני שגישה זו אומצה כזרם ברפואה המודרנית.

דוד בירן נפטר ב-28.10.2004, י"ג חשון תשס"ה.
יהי זכרו ברוך.