ד"ר שמואל ברוך גולדברגר (שמוליק) בן לאסתר וזליג ואח קטן לאריה, ניצולי שואה יוצאי פולין. נולד ב- 24.2.1949 במחנה עקורים סמוך לעיר זלצבורג שבאוסטריה.בגיל שלושה חודשים עלה ארצה עם משפחתו אשר התיישבה בירושלים. הוא סיים את לימודי התיכון בבית הספר התיכון "ליד האוניברסיטה" והמשיך ללימודי עתודה רפואית באוניברסיטה העברית. לאחר הסמכתו שירת כרופא בגדוד שריון בסיני ואף פיקד על קורס קציני רפואה. במהלך תקופה זו נישא לאילת ונולדה בתו הבכורה ענת. עם סיום שירות הקבע בשנת 1979 החליט להתמחות בגניקולוגיה ביוהנסבורג שבדרום אפריקה לשם נסע עם אשתו ושני ילדיהם (בהם בנם יגאל שזה אך נולד). במהלך עבודתו כמתמחה בבית החולים Baragwanath אשר משרת את רובע Soweto הצפוף צבר ניסיון קליני רב בטיפול במקרים רבים ומורכבים בהם נתקל בעת הטיפול באוכלוסייה ובכלל זה ניתוחי חירום ולידות מסובכות. את הניסיון הזה הביא עימו עת חזר ארצה כעבור 5 שנים. בשנת 1984 החל לעבוד כמומחה במחלקת נשים בבית החולים מאיר בכפר סבא. לאחר כארבע שנים הפך לאחראי על היחידה הגניקולוגית בבית החולים , תפקיד אותו מילא עד לשנת 1995. הוא הקדיש ימים כלילות על מנת לקדם את היחידה ולתת למטופלות את הטיפול המסור והטוב ביותר ובנוסף יזם הטמעת טכניקות רפואיות חדשניות כגון ניתוחים אנדוסקופיים בגניקולוגיה וכן ניתוחי לייזר. החל משנת 1999 עבד כרופא בכיר ביחידת היולדות בבית החולים כאשר במקביל למד לימודי משפטים והוסמך כעורך דין.
בשנותיו האחרונות הרצה באוניברסיטת תל אביב , האוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי בנושא רפואה ומשפט והיה ממונה על קשרי החוץ של בית החולים. במסגרת זו יזם סדנאות בהן ביקרו את בית החולים שופטים בכירים , אישי משטרה ואישי ציבור שונים. בנוסף טיפח פרויקט של שיתוף פעולה עם בתי הספר התיכוניים בעיר על מנת לחשוף את התלמידים לפעילותו היומיומית של בית החולים.
בבוקרו של ה- 21 במאי 2007 יצא כבכל יום לעבודתו בבית החולים. הוא נקרא ליילד לידת תאומים שדרשה התערבות מכשירנית ,יילד את התאומים בבטחה באמצעות מלקחיים וכאשר יצא את חדר הלידה חש ברע והתמוטט לעיני חבריו. הוא נפטר במהלך נסיונות החייאה שבוצעו בו, בן 58 היה במותו.
יהי זכרו ברוך.