נולדה בשנת 1916 בעיירה אפט (אופטוב) בפולין, אמצעית מבין שלוש אחיות. סבה היה רופא ואביה היה פעלטשער (Feldsher). הפעלטשער היה "רופא הכפר" בעיירות מרוחקות בהן לא היו רופאים. הוא נדרש ללימודים גבוהים והסמכה מיוחדת והיה בעל הרשאות רפואיות שלא היו לאחיות. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחה לברית המועצות עם חברה (בעלה לעתיד) מיכאל, והחלה שם בלימודי הרפואה. איבדה בשואה את רוב משפחתה. לאחר המלחמה המשיכה בלימודי הרפואה בפולין והוסמכה באוניברסיטת לודז' בשנת 1951.
בשנת 1957 עלתה לארץ עם בעלה ושני בניה. החלה בעבודה כרופאה ממלאת מקום במרפאות שונות של קופת חולים. הוסמכה כמומחית ברפואה פנימית בשנת 1964. עם הקמת שכונת רמת אביב התמנתה כמנהלת הראשונה של מרפאת רמת אביב א' ("הירקון"), וכיהנה כרופאה אזורית של רמת אביב עד פרישתה. בנוסף, הייתה בעלת מינוי מדריך בחוג לרפואת המשפחה של ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ת"א והדריכה סטודנטים במרפאתה. לאחר פרישתה המשיכה לעבוד כרופאה עצמאית עוד מספר שנים.
למדה כל העת והתעדכנה באופן שוטף בספרות המקצועית ובמסגרות השתלמות נוספות. זכתה להערכה רבה מצד מנהלי מחלקות ורופאי בתי חולים, אצלם נהגה להשתלם בקביעות לאורך שנות עבודתה.
הייתה רופאת משפחה "מהדור הישן", אשר ביצעה ביקורי בית, הייתה מעורבת בחיי מטופליה, שימשה אוזן קשבת לבעיותיהם, וטיפלה בהם וגם בילדיהם כאשר בגרו. סירבה בתוקף לקבל תמורה כספית ממטופלים אשר התייעצו איתה מחוץ למרפאה. גילתה רגישות וסבלנות רבות כלפי כל מי שפנה אליה. הייתה מוערכת על ידי כל מטופליה, אשר כתבו עליה מכתבי הערכה למרכז קופת חולים והתעקשו שתמשיך לטפל בהם כרופאה עצמאית גם לאחר פרישתה לגמלאות. עד היום מוקירים אותה מטופליה ובני משפחותיהם, כרופאה מסורה ומקצועית.
בנה בכורה, פרופ' אלכסנדר גרינשטיין הוא רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי סוראסקי, ת"א. נכדה הצעיר ממשיך אף הוא בדרכה ולומד רפואה.
נפטרה בתאריך 8.9.2000, מוקפת על ידי בני משפחתה האוהבים. על מצבתה נכתב: "רעייה, אם ורופאה צנועה ואצילת נפש".
יהי זכרה ברוך.