יליד טרנסילבניה דאז (DEJ).
בן למשפחה אמידה דתית ומכובדת. ד"ר מנדלזון לזר, ניצול שואה היחיד ששרד ממשפחתו הגרעינית. לאחר שחזר מהתופת באושוויץ, סיים לימודי רפואה ברומניה והתמחה ברפואה פנימית. התחתן והחל בפעילות ציונית.

למרות שהיה נתון שנים לחקירות המשטרה החשאית הרומנית (סקוריטטה) לא ויתר על שאיפתו לעלות ארצה. זאת במקביל לעבודתו כרופא מוערך וכאיש משפחה למופת.

בשנת 1964 הצליח לעלות ארצה, עבד שנה כרופא משפחה בקופת חולים ובצנעה נהג להותיר כסף ותרופות בעת ביקורי בית לאביונים שבחולים. כשנה לאחר מכן, החל לעבוד בבית חולים לוינשטיין ברעננה. הוא הצטיין בעבודתו המקצועית, בידע הרב ובגישתו הקלינית והאנושית ונחשב לאחר הרופאים המובילים בלוינשטיין. עד מהרה הוכר על ידי הנהלת בית החולים והנהלת הקופה ביכולותיו המקצועיים ובכישוריו המצויינים, ומונה לנהל 2 מחלקות: את המחלקה לשיקום נפגעי השידרה ואת המחלקה לשיקום נפגעי חבלת ראש.

במהלך מלחמת יום הכיפורים ולאחריה הוא התבלט בתרומתו לשיקומם של פצועי מלחמה רבים. ד"ר מנדלזון ז"ל יזם והיה שותף לפרסום המחקרים הראשונים בתחום שיקום חבלות המוח עוד בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, וזכה להערכה רבה בקרב אנשי מקצוע השיקום בארץ ובעולם.
הוא היה מרצה בכיר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א ופירסם יותר מ-50 מאמרים.

ד"ר מנדלזון ז"ל חינך ולימד סטודנטים לרפואה, רופאים צעירים, מתמחים, אחיות ופרא-רפואיים. הוא זכה לגדל דור שלם של מומחים בשיקום, שחלקם נבחרו בהמשך כמנהלי מחלקות.

ד"ר מנדלזון נודע כבעל אישיות מיוחדת, רופא ואדם קלינאי מהשורה הראשונה עם ידע רב בכל תחומי הרפואה, צניעות וגישה אנושית לחולים ולסובבים אותו.

ד"ר מנדלזון ואשתו קלרה ז"ל (לבית הירש, בתו של ד"ר אברהם הירש ז"ל) היו זוג מיוחד אשר לא נפרדו מהיום בו הכירו, וגם לאחר פרישתם מעבודתם נהנו להקדיש מזמנם לנכדים, לחברים ולמשפחה.
ד"ר מנדלזון לזר נפטר בגיל 88 שנה.
יהיה זיכרו ברוך