בדיקת סקר לסרטן הערמונית

האיגוד הישראלי לרפואת משפחה | 12.12.2017

בדיקת סקר לסרטן הערמונית באמצעות בדיקה רקטלית או בדיקת PSA, אינה מומלצת ללא קיום דיון מקדים בין המטופל והרופא/ה. במידה והמטופל מבקש בדיקה, יש לתת הסבר מלא טרם ביצועה, על משמעות התוצאות הצפויות ועל השלכותיהן
 

שינויים סרטניים בתאי בלוטת הערמונית הינם ממצא שכיח בבני 50 ומעלה. עם זאת, במרבית המקרים, סרטן הערמונית אינו מתפשט מעבר לבלוטה עצמה, ולא ישפיע על תוחלת החיים. לעומת זאת, קיימים סיבוכים הנובעים מעצם הבירור והטיפול, כגון כאב, דימום, זיהום,  הפרעה בתפקוד מיני ובשליטה על השתן.

אם הנך בן 55-69 המעוניין לבצע בדיקת סקר לסרטן הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי. מעל גיל 70 - הסיכון לנזק שיגרם מעצם ביצוע הבדיקה ותוצאותיה, עולה על הסיכוי לתועלת, ולפיכך מומלץ שלא לבצעה.  

למי שבן משפחתו מקרבה ראשונה (אב או אח) סבל מסרטן ערמונית בגיל צעיר או מסרטן אלים של הערמונית, מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי.

רוצים לדעת עוד?

הרחבה למטופלים

• בעת החלטה האם לבצע בדיקת סקר לסרטן (חיפוש אקטיבי של מחלה באדם בריא ללא סימפטומים רלוונטיים), יש לשקול  את התועלת מול הנזק. לא תמיד התועלת עולה על הנזק. במקרה של סרטן הערמונית השכיח מאד בגברים מבוגרים, כדאי להבין מהי משמעות הסקירה המוקדמת ומהן השלכות תוצאותיה, טרם החלטה על ביצוע הבדיקה.
• בלוטת הערמונית הינה בלוטה קטנה המייצרת חלק מנוזל הזרע. שינויים סרטניים בתאי בלוטת הערמונית הינם ממצא שכיח בבני 50 ומעלה. עם זאת, במרבית המקרים סרטן הערמונית אינו מתפשט מעבר לבלוטה עצמה ולא ישפיע על תוחלת חייך.
• בדיקת PSA הינה בדיקה לאיתור רמת חלבון מסוים המיוצר על ידי הערמונית ומופרש על ידה. רמת PSA יכולה להיות מוגברת במקרים של סרטן הערמונית, אולם ישנם מצבים רבים אחרים בהם רמת החלבון יכולה להיות גבוהה - למשל בהגדלה שפירה של הערמונית, בזיהום של הערמונית, לאחר קיום יחסי מין או רכיבה ממושכת על אופניים.
• רמה גבוהה של PSA אינה מעידה בהכרח על האבחנה, אך תוביל לרוב לביצוע ביופסיה של הערמונית. לפעולה זו הכוללת החדרת מחט לבלוטה, סיבוכים אפשריים כגון חום, זיהום, דימום וכאב.
• המצאות תאים סרטניים בביופסיה (כאמור ממצא שכיח מעל גיל 50), תכוון במקרים רבים למתן טיפול - הטיפול בסרטן הערמונית כולל כריתה של בלוטת הערמונית ולעיתים גם הקרנה מקומית. כרבע מהגברים העוברים את הטיפול יסבלו מהפרעה במתן שתן ובזיקפה. סיבוכים נוספים, שאינם שכיחים אך משמעותיים יכולים להיות הפרעה בשליטה על צואה, התפתחות קרישי דם, אוטם שריר הלב ואף מוות.
• בדיקת סקר של רמת PSA עשויה להביא תועלת אם בן משפחתך מקרבה ראשונה (אב או אח), סובל מממאירות גרורתית של הערמונית או במידה ויש לך סימפטומים חשודים - גם במקרה זה מומלץ לדון עם הרופא/ה על התועלת שבביצוע הבדיקה לעומת הנזק האפשרי.
• גם אם אובחנת כסובל מסרטן הערמונית, במקרים מסוימים ניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד - באמצעות בדיקות תקופתיות של רמת PSA והדמיה של בלוטת הערמונית. תוכל לדון באפשרות זו עם רופאיך.

הרחבה לרופאים

• מחקרים מראים כי הפניית מטופלים לבדיקת PSA כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, מובילה לאבחון יתר משמעותי. גידולים רבים המאובחנים באופן זה, לא היו צפויים להשפיע לרעה על בריאות המטופלים. לעומת זאת, לטיפולים שיומלצו ישנם סיבוכים שאינם מבוטלים.
• ישנו פער גדול בין הסיכון של גבר בן 60 להימצאות שינויים ממאירים בערמונית (30-70%), לבין הסיכון שלו לפתח מחלה גרורתית או למות כתוצאה מהגידול (עד 4%). פער זה יוצר "מאגר" גדול של מטופלים שגילוי הגידול לא צפוי להביא להם תועלת אך עלול לחשוף אותם לנזקים אפשריים מעצם גילוי הגידול ומהטיפול בו. התועלת בסקירת מטופלים בסיכון נמוך אינה מוכחת באופן ברור במחקרים.
• סקירה עשויה למנוע התפשטות גרורתית של סרטן הערמונית ב-3 מתוך 1000 נבדקים, ומתוכם אצל 1-2 נבדקים תמנע תמותה ספציפית מסרטן הערמונית. לא הוכחה הפחתת תמונה כוללת.
• הנזקים שכיחים הרבה יותר. למשל, מתוך 1000 בני 55-69 שיבצעו בדיקת PSA:
  • ל-240 תתקבל רמת PSA גבוהה (חלקם תשובה חיובית כוזבת) - מרביתם יעברו ביופסיה.
  • ל-100 תהיה ביופסיה חיובית – חלקם יסבלו מסיבוך - דימום, זיהום או כאב.
  • 80 יבחרו בניתוח או בהקרנה - מהם 60 ויותר יסבלו מהפרעה בתפקוד מיני או מאי-שליטה במתן השתן.

הפניה לביצוע בדיקת PSA צריכה להינתן לאחר דיון משותף עם המטופל ולאחר שהבין את משמעות ההשלכות השונות של תוצאה חיובית בבדיקה והסכים לבצעה.

בתהליך קבלת ההחלטות המשותפת עם המטופל, ניתן להשתמש בעזרי החלטה. דוגמה ראו 

צפייה בכל המלצות האיגוד (קובץ PDF)

מקורות

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, ההסתדרות הרפואית בישראל ואיגוד רופאי המשפחה בישראל, 2013 (קובץ PDF).

אנו קוראים לעמיתינו חברי הקהיליה הרפואית ליזום את כתיבתם של טפסים נוספים, בעבור פעולות כירורגיות ופולשניות, על-פי דרישת החוק. לפרטים ושאלות ניתן לפנות לרכזת המכון לאיכות ברפואה.