ביום 1.8.2016 אישרה ועדת הבריאות של הכנסת את תקנות מרשם רוקח שיאפשרו לרוקח להנפיק מספר תרופות מרשם ללא מרשם רופא. מדובר בתרופות ותכשירים הכוללים 21 חומרים פעילים בתנאים ומגבלות שונים, בהם כאלה המשמשים ל: טיפול באקנה (לדוגמה בנזאמיצין), טיפול בעצירות (לדוגמה: לקסאדין, איזילקס), טיפול בדלקות עור / עיניים (לדוגמה סינטומיצין, טרוצידין), טיפול בזיהומי עור (לדוגמה: הידרואגיסטן), טיפול בהשמנת יתר (לדוגמה: קסניקל), טיפול במיגרנה (לדוגמה: אימיטרקס, סומטריפטן), ועוד. המרשם יינתן לאחר שהרוקח עיין במידע הרפואי הנוגע לפניית הלקוח, באופן השומר על פרטיותו. הרוקח יהיה רשאי שלא לתת למטופל את התרופה ולהפנותו לרופא. בנוסף, חובה עליו ליידע את המטופל אם מרשם של רופא יאפשר לו לקבל את התרופה במחיר זול יותר. התקנות ייכנסו לתוקפן חודש לאחר פרסומן.
הר"י התנגדה לתקנות אלה 
והעבירה עמדתה גם בכתב לוועדה טרם הדיון.
במהלך הדיון הביעו ח"כ ד"ר עבדאללה אבו מערוף, רופא במקצועו, וסגן יושב ראש הר"י, ד"ר אלברטו אולצ'ובסקי, התנגדות נחרצת לתקנות. "אזרחים ומטופלים ייפגעו באופן בלתי מתקבל על הדעת. מאלצים רוקחים להיות מאבחנים, זה לא חלק מהעבודה שלהם ומנוגד לחוק. לפעמים פריחה שנראית פשוטה מבטאת למעשה מחלה מערכתית. אנחנו מפקירים חולים בידי מי שלא הוכשר לכך?, אמר ד"ר אולצ'ובסקי. "יש חוק ברפואה, לפיו רק אחרי אבחון נותנים תרופה. זה חוסר הגינות כלפי המטופל", אמר ח"כ אבו-מערוף. "יש להסיר כל אחריות מהרופא במקרים בהם רוקח מספק מרשם", הוסיף.
ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) הדגישה כי רוב התרופות שיינתנו על ידי רוקח הן לשימוש חיצוני בלבד, ומהרשימה הראשונית שגובשה כבר בשנת 2014 הוצאו תכשירים, בהם בין היתר קודאין.
יצוין כי משרד הבריאות ביקש ששינוי עתידי של רשימת התרופות שאושרה יהיה באופן עצמאי וחד-צדדי על-ידו. בעקבות התנגדות הר"י למצב כזה, הוועדה הסירה מהתקנות את האפשרות לשנות את הרשימה מבלי שהדבר יעבור את אישורה.
כמו כן, הבהירה הר"י לפרוטוקול כי כל טעות של רוקח תהיה באחריותו בלבד וכי הרופאים לא יישאו בטעויות שייעשו על-ידי רוקחים.