הרצאה 1: ד"ר מתתיה פוקס - הציג את הנושא בפני חברי הלשכה לאתיקה - מעורבות הרופאים בגרמניה הנאצית בניסויים שבוצעו בבני אדם, הייתה ממסדית ארגונית ולא פרטנית. שלילת שמות מחלות שנקראו על שם רופאים שהשתתפו בפשעי הרייך השלישי, מהווה המשך תהליך למחיקת העבר שאיתו קשה להתמודד. לדעת המרצה חשוב שסימני הדרך הללו יישארו. בהרצאתו הציג ד"ר פוקס את המיתוסים הנוגעים לרופאים בשואה ואת חלקם הרב של הרופאים בהוצאה לפועל של הפתרון הסופי ובניסויים הנ"ל. ד"ר פוקס קרא לשמירת שמות המחלות (Eponym) שתוביל לשמירת הזיכרון ההיסטורי של מעשי הזוועה וטען שאין להתערב בקורפוס (corpus) של הספרות הרפואית.
הרצאה 2: פרופ' ישראל שטראוס, חבר הלשכה לאתיקה – הציג את עמדתו המנוגדת לנושא. פרופ' שטראוס טען כי הכבוד הכי גדול שניתן לתת לרופא הוא לקרוא מחלה על שמו ולכן יש להחליף את שמות המחלות הקרויות ע"ש רופאים שהשתתפו בפשעי הרייך השלישי. בהרצאתו הציג פרופ' שטראוס ארבע קבוצות שלEponyms שקשורות לתקופת הנאצים, סקר את חלקם של הרופאים הפסיכיאטריים בהריגת חולי נפש ויהודים ובניהול מחנה השמדה וסיים בתוצאות מחקר שנעשה בשנת 1990 בביה"ס לרפואה במרכז הארץ על סטודנטים לרפואה בשנתם השישית ולפיו אחוזים משמעותיים מקרבם היו פועלים להפסקת טיפול או לתכנון סוף החיים של חולה בעל נכות קשה ביותר הפוגעת באיכות חייו. לסיום הדגיש פרופ' שטראוס כי מטרתו היא העלאת המודעות מתוך נקודת מבטו כרופא פסיכיאטר.
חברי הלשכה הציעו לשני המרצים לכתוב מאמר משותף בו יוצגו דעותיהם המנוגדות באשר לשימור שמות המחלות, על מנת לקדם את המודעות לנושא.