תיאור המקרה:
תחילתה של הפרשה בתלונה שהגישו ללשכה לאתיקה פרופ' יורם ורדי, ד"ר יעקב גולומב (אורולוגים) וד"ר מיכאל פרידמן (גינקולוג) כנגד פרופ' מנחם נוימן ופרופ' יעקב בורנשטיין (גינקולוגים) שבבסיסה הטענה כי הרצאה שנתן פרופ' נוימן בכינוס אורולוגי באילת בשנת 2010 בדבר תוצאות ניתוחים וטיפולים שנועדו לתיקון ליקוי המביא לדליפת שתן בנשים היתה מבוססת על נתונים שקריים והיתה בה הטעיה מכוונת של קהל השומעים, עם נזק עתידי צפוי למטופלים שיטופלו בטכניקה שהוצגה.
עיקר הטענה היה כי המספר הגדול של החולות שטופלו לכאורה אינו אפשרי במציאות הקיימת בארץ. בנוסף, נטען, כי הדיווח לגבי המעקב היה בחלקו בדוי וכי ההסכמות של ועדות הלסינקי לניסוי לא הושגו כדין.
התלונה התבררה בלשכה לאתיקה בשתי ערכאות: תחילה בוועדת הבירור ולאחר מכן בוועדת הערעור.
דיון בוועדת הבירור:
תלונות אלו הובאו בראשונה לבירור בפני ועדת הבירור בלשכה לאתיקה שבראשה עמד פרופ' ראובן פורת. לצדו שמשו פרופ' אלן רובינוב וד"ר אוולין שטיינר כחברי ועדה ובסיוע היועצת המשפטית עו"ד גילי שיל"ת.
חברי ועדת הבירור שמעו את הצדדים בתאריך 25/9/2011, ערכו בירור מקיף ועברו על כ-600 תיקי מטופלות. בסופו של דבר החליטו לדחות את תלונתם של ד"ר פרידמן, ד"ר גולומוב ופרופ' ורדי וקבעו כי העבודה שהוצגה בכינוס המדובר באילת על ידי פרופ' נוימן מבוססת על נתוני אמת.
חברי ועדת הבירור סברו עוד כי "דיווחיו של ד"ר מנחם נוימן לבד ויחד עם פרופ' יעקב בורנשטיין הינם אמינים ומשקפים עבודה קלינית רבת היקף. ד"ר נוימן ראוי להערכה על פעילותו הקלינית על ידי עמיתיו בארץ, כפי שהוא זוכה לה בחו"ל".
בנוסף, התייחסה ועדת הבירור בהחלטתה למתלוננים כלהלן: "לפני הגשת תלונה אתית על חוסר אמינות בביצוע מחקר או בדיווח תוצאותיו – מן הראוי היה שהמלינים ימצו כל אפשרות בדיקה שברשותם. ד"ר מיכאל פרידמן, ד"ר יעקב גולומב ופרופ' יורם ורדי לא עשו כך. יתרה מכך, פנייתם לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (שסיפקה את האביזרים המשמשים בניתוח), ותשובת החברה הצביעה על כך שהם טועים ולמרות זאת המשיכו בתלונתם. אילו היו נענים בחיוב להצעת ד"ר נוימן ופרופ' בורנשטיין להראות להם את הנתונים ודוחות הניתוח היתה תלונתם מתייתרת.
בנוסף, מן הראוי היה שד"ר פרידמן, ד"ר גולומב ופרופ' ורדי יפנו לאיגוד האורולוגי, לאיגוד הגינקולוגי או לחברה האורוגינקולוגית ויבקשו בדיקה של הממצאים המדווחים על ידי ד"ר נוימן. פנייתו של פרופ' ורדי היתה ראשונית ולא קיבלה את התהודה הראויה (אפילו לשיטתו של פרופ' ורדי), ולכן ניתן היה לצפות שפרופ' ורדי לא ירפה מהעניין וידרוש בדיקה מעמיקה. במקום הליך בדיקה זהיר וקפדני, בחר ד"ר פרידמן להאשים את ד"ר נוימן ופרופ' בורנשטיין בדיווח שקרי ועל ידי כך להכפיש את יושרם ואת שמם".
לפיכך, מצאה ועדת הבירור את המתלוננים אשמים בהתנהגות שאינה הולמת, והטילה עליהם חובת התנצלות.
ועדת הערעור:
המתלוננים לא קיבלו את הכרעת ועדת הבירור והגישו עליה ערעור אותו תמכו בנייר שפורסם על ידי ה-FDA משנת 2011 ובו דיווח על סיבוכי הניתוח המדובר ואזהרה לגבי השימוש המושכל בו. נייר זה של ה-FDA פורסם זמן רב לפני שהתכנסה ועדת הערעור. פרופ' נוימן הגיב על הפרסום ב-2 מאמרי מערכת שפורסמו בעיתונים ידועים בתחום. מידע זה היה זמין למתלוננים, אך למרבה הצער לא הובא על ידם לידיעת חברי ועדת הערעור.
ערעורם של המתלוננים, פרופ' ורדי, ד"ר גולומב וד"ר פרידמן, נשמע בפני חברי ועדת הערעור שהוקמה מטעם הלשכה לאתיקה בהרכב הבא: פרופ' אריה בס - יו"ר; פרופ' גד פוטשניק, ד"ר יואב גבע, פרופ' יוסף אלידן וד"ר דוד צנגן – כחברי ועדה ובסיוע היועצת המשפטית עו"ד רויטל קדם.
הדיון התקיים ביום 9.1.2014 בנוכחותם של המערערים פרופ' ורדי, ד"ר גולומב וד"ר פרידמן, של המשיבים פרופ' נוימן ופרופ' בורנשטיין ושל עורכי הדין שייצגו את הצדדים: עו"ד קייזמן ערן ב"כ של ד"ר פרידמן, עו"ד עופר דורון ב"כ של פרופ' ורדי וד"ר גולומב ועו"ד חדווה לוין ב"כ של פרופ' נוימן ופרופ' בורנשטיין.
במהלך הערעור חזרו המערערים על גרסתם כי הפרסום אינו אמת ואינו אפשרי מבלי להביא כל עובדה חדשה או נתונים נוספים לתמוך בעמדתם.
מסקנות:
לאחר דיון ממצה, החליטו חברי ועדת הערעור כי הוועדה לא תבדוק מחדש את הנושא העובדתי משום שאין בידה כלים טובים יותר מאלו שעמדו לרשות ועדת הבירור ולפיכך נשארת החלטת ועדת הבירור בנושא על כנה כלהלן:
"לדחות את תלונתם של ד"ר פרידמן, ד"ר גולומוב ופרופ' ורדי ולקבוע כי העבודה שהוצגה בכינוס המדובר באילת על ידי פרופ' נוימן מבוססת על נתוני אמת"
בחלקה השני של החלטת ועדת הבירור, קבעו כאמור חבריה כי תלונתם של פרופ' ורדי, ד"ר גולומב וד"ר פרידמן נעשתה שלא בתום לב וממניעים פסולים, וכי התנהגותם היתה בלתי הולמת ובלתי אתית. לכן פסקו להם חובת התנצלות בפני פרופ' נוימן ופרופ' בורנשטיין, ולא - יורחקו מההסתדרות הרפואית.
חברי ועדת הערעור סברו כי טעו חברי ועדת הבירור כשהפכו את המתלוננים לנילונים ופסקו להם עונש. פתוחה היתה בפניהם הדרך להציע לפרופ' נוימן ופרופ' בורנשטיין להתלונן כנגד המתלוננים ואף יכלו להגיש תלונה משל עצמם ולדרוש הקמת ועדת בירור נוספת שתבדוק את התנהלותם של פרופ' ורדי, ד"ר גולומב וד"ר פרידמן אשר תחליט האם אכן היה פסול בפעולותיהם, ואם כן, מהו עונשם הראוי. משלא עשו כן, חרגו מסמכותם, והחלטתם בדבר החובה שהוטלה על המתלוננים אינה בסמכות ויש לבטלה.
לפיכך קיבלו חברי ועדת הערעור את ערעורם של המתלוננים לעניין עונש ההתנצלות שהוטל עליהם וביטלו אותו לחלוטין.
לאור פרסומים שנעשו בנושא בתקשורת ומתוך רצון להעמיד דברים על דיוקם, קבעו חברי ועדת הערעור כי העתק החלטה זו, על כל חלקיה, יועבר לדיקני חמשת הפקולטות לרפואה בישראל, ליו"ר האיגודים האורולוגי והגינקולוגי בישראל וליו"ר החברה האורוגינקולוגית. כמו כן נקבע כי תמצית ההחלטה תפורסם באתר הר"י.
פרופ' אבינעם רכס
יו"ר (בדימוס) הלשכה לאתיקה