הגדרת "רופא מטפל"
הלשכה לאתיקה דנה במספר פניות שבכולן עלתה שאלת ההגדרה של רופא מטפל:
מקרה 1: עו"ד פונה בשאלה עקרונית לרופא מומחה, המומחה מקבל נתונים "גנריים" בלי לדעת את זהות המטופל. המומחה גם אינו רואה או בודק את המטופל הוא רק משיב תשובה עקרונית לשאלות שנשאל לרבות לגבי עילה לתביעת רשלנות רפואית. מאוחר יותר מתבקש אותו המומחה על ידי הצד השני להכין חוות דעת רגילה לבית המשפט הכוללת חשיפת זהות המטופל ובדיקתו. האם ההתייעצות הראשונית כובלת את הרופא המומחה ומונעת ממנו לתת חוות דעת רפואית לצד השני. האם הרופא נחשב רופא מטפל?
לאור הנתונים שהועברו לידיעתנו, לא מתקיים לדעת חברי הלשכה לאתיקה כל קשר מקצועי המגיע לכדי "יחסי רופא מטופל" בין המומחה הרפואי שנשאל שאלות עקרוניות לבין התובע. בהעדר יחסי רופא מטופל רשאי הרופא לכתוב חוות דעת רפואית בעניין התובע, שאת זהותו לא ידע בעת ההתייעצות הראשונית.
מקרה 2: רופאה פתולוגית ביצעה נתיחה שלאחר המוות ביילוד בהסכמת האב הנדרשת על פי חוק ולאחר מכן נעשה שימוש בחוו"ד של הרופאה בהגנה מפני התביעה של האב את בית החולים. האם נוצרו יחסי רופא-מטפל בין הפתולוגית ליילוד או לאביו?
חברי הלשכה לאתיקה הטילו ספק רב בטענה כי נתיחת גופה נחשבת כ"טיפול רפואי" שיש בו כדי ליצור יחסי "רופא מטופל". למעשה, רוב מכריע של חברי הלשכה סברו כי בנסיבות אלו לא התקיימו היחסים העומדים בבסיסו של נייר העמדה בדבר "הרופא לא יפעל כנגד מטופלו".
מקרה 3: רופא שהיה נוכח בניתוח של מטופל אך לא ניתח את המטופל. הרופא פוגש את המטופל כפוסק בוועדה רפואית. האם הוא רופא מטפל וצריך לפסול את עצמו?
חברי הלשכה גרסו כי במקרים מסוג זה אי אפשר לקבוע כללים גורפים וצריך להשתמש ב- common sense ולבדוק כל מקרה לגופו. רופא מטפל הוא מי שהיה מעורב באופן משמעותי בטיפול בחולה.
הפרדה אתנית במחלקות יולדות
רופאים לזכויות אדם פנו להר"י בנוגע להתנהלות פסולה בבתי חולים שונים בישראל, לפיה קיימת הפרדה בין יולדות יהודיות ושאינן יהודיות - ערביות אזרחיות ישראל או נשים חסרות מעמד - בתואנה של הקלה על היולדות או יצירת אווירה "הולמת" עבורן. תגובת הר"י הייתה כי לא קיימת מדיניות של הפרדה אתנית במחלקות יולדות בבתי החולים בישראל- הצבת היולדות בחדרים נעשית בהתאם למצבן הרפואי ותוך התחשבות בהעדפות היולדות, ככל שאלה ניתנות לביצוע.
חברי הלשכה לאתיקה תמכו במענה של יו"ר הר"י וטענו כי בשום אופן אין מקום להפרדה אתנית כמדיניות.ניתן להתחשב בבקשות פרטניות שנתמכות בנסיבות מוצדקות.
אגרה על מחיר תרופה לתייר
ללשכה לאתיקה הגיעה שאלה האם ניתן לגבות ממטופל שהנו תייר מחיר גבוה יותר לתרופות, לעומת מטופלים אזרחי המדינה. חברי הלשכה התנגדו למהלך כזה וקבעו כי הדבר פסול מכל בחינה.