מנחה: פרופ' אבינעם רכס
לפני מספר חודשים סערה התקשורת בישראל בשל טענות שהועלו לגבי מתן "כדורים פסיכיאטריים" למשתתפי תוכנית ריאליטי מסויימת.
תוכניות ריאליטי מציבות את המשתתפים בתנאי בידוד מהעולם החיצוני לרבות בני משפחה והחברים, באווירת תחרות קשה שבה ניתן לכאורה לפעול בכל דרך שהיא על מנת להביס את המתחרים על הפרס הגדול. אינטריגות חברתיות ומהלכי ברית המתחלפים במהירות במהלכי בגידה מקבלים לגיטימציה מלאה בדרך לניצחון. ערכים חברתיים בסיסיים של יושר והגינות מתחלפים בתכסיסנות ורמייה.
על מנת לשמור על אחוזי צפייה גבוהים בתוכנית ריאליטי עליה להתנהל ככל האפשר באווירה משברית מתמדת שהרי תוכנית נינוחה ורגועה עלולה לשעמם ולהרחיק את הצופים. על כן, דפוס האישיות של כל משתתף עשוי לקבוע את התאמתו לאידיאל משברי זה, כמו גם תנאי הלחץ הפיזי של מרחב התוכנית ועוצמת המצוקה הנפשית בה נתונים המשתתפים.
רבים הטוענים כי השמת אנשים בתנאי מצוקה ולחץ, קבועים או משתנים והתבוננות מדוקדקת בהתנהגותם בכל רגע ורגע גובלת למעשה בניהול ניסוי רפואי בבני אדם. סוציולוגים ופסיכולוגים יהיו ככל הראה הראשונים לאשר עמדה זו. בניגוד לניסוי רפואי בבני אדם שמטרתו היחידה היא פיתוח תרופות ואמצעי ריפוי לטובת המין האנושי, הרי שוכניות ריאליטי מספקות רק את יצר המציצנות של הצופים ומטרתן העיקרית היא מכירת בידור להמונים ועשיית רווח כספי למפיקים.
נוצר צורך ציבורי דחוף לקבוע כללים אתיים ייחודיים לתוכניות ריאליטי, אשר יעמידו את בריאותו הפיזית ואת רווחתו הנפשית של כל משתתף מעל לכל שיקול אחר. בנוסף נוצר גם הצורך להגדיר ולהדגיש, בנסיבות התוכנית, את עצמאותו המקצועית של הרופא, את אחריותו ואת מסכת חובותיו כלפי המשתתפים בה.
ביום העיון נבחנו, מלבד הסוגיות האתיות, גם היבטים נוספים של תוכניות הריאליטי לרבות הצדדים הנפשיים, החינוכיים והתקשורתיים של תוכניות אלו.