קביעת גיל עצמות בהתאם לדרישת הרשויות
ד"ר נדיר ריינדורף וד"ר גדעון פלוסר הציגו את הנושא, כאשר בדרך כלל מדובר על דרישת הרשויות מהרופאים לקבוע על-פי בדיקת גיל עצמות, האם מדובר בפליט או שוהה בלתי חוקי קטין או בגיר, לצורך הכרעה מה ייעשה עמו. קיימת בעייתיות מבחינה מקצועית לעשות שימוש באטלס לקביעת גיל עצמות (בין השאר, סטיות תקן גדולות והשפעה תזונתית של ארצות המוצא), וקיימת בעייתיות מבחינה אתית להיות שותפים לקביעה מי ילך לכלא ומי לא. מוקד הסיוע לעובדים זרים הציף גם את בעיית ההסכמה מדעת של הנבדק.
חברי הלשכה טענו, כי אם מקצועית לא ניתן באופן אמין לקבוע את הגיל באמצעות בדיקת גיל עצמות, הרי שהאיגוד הרדיולוגי צריך להוציא נייר עמדה הקובע כך, כדי שלא ניתן יהיה לנצל לרעה את הקביעה הרפואית. בנוסף, הרופא אינו צריך לשתף פעולה עם בקשות המגיעות אליו ללא אינדיקציה רפואית ושאינן מכוונות לטובת המטופל.
מתן תרופות פסיכיאטריות שלא ממניעים רפואיים במגזר החרדי
הלשכה לאתיקה ביקשה להתייחס לפרסומים בעיתונות, שעל פיהם רושמים פסיכיאטרים תרופות למטופלים שלא בגין אינדיקציה רפואית אלא לצורך עמידה בקוד ההתנהגותי-חברתי של הקהילה החרדית. בישיבה התארחו רופאים פסיכיאטרים, נציגי האיגוד הפסיכיאטרי וראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
הפסיכיאטרים ביקשו להבהיר כי קיימים מאפיינים מיוחדים למגזר החרדי, וכי התרופות נרשמות אך ורק במקרים בהם עקב קונפליקטים מיניים או התנהגות שנחשבת לחריגה במגזר, נגרם חולי נפשי כגון דיכאון, חרדה או כפייתיות. עוד טענו, כי לא ניתן להפוך את הפסיכיאטריה לבעלת יכולת לעיצוב התנהגות כפי שניסו לצייר בפרסומים.
חברי הלשכה העלו תהיות לגבי המלווים, לעתים מורים או רבנים, המגיעים עם המטופל לרופא ומכתיבים את רישום התרופות. הפסיכיאטרים ציינו שהכל נעשה בהסכמת המטופל, וכי "לשותפים הרוחניים" יש לעתים תרומה מכרעת להצלחת הטיפול בקרב ציבור, שסף הפניה שלו לעזרה בתחום זה הוא בדרך כלל נמוך מאוד.
הוסכם כי אם יש פסיכיאטרים שאינם עומדים בלחץ הקהילה שאינו מוצדק ואינם משרתים את טובת המטופל, יש להוקיע את ההתנהלות שלהם. בנוסף, אם נעשים דברים שיש בהם משום דמוניזציה של הפסיכיאטרים, על האיגוד לפעול נגד התופעה, בין השאר, באמצעות מיצוי הדין עם החברים שאינם פועלים כראוי. בכל מקרה, יש לשים לב לגבולות הטיפול שלא ייפרצו בגלל אידיאולוגיה או ציפיות שאינן קשורות למצב הרפואי. הוצע לקיים דיון המשך בשאלה הכללית של האם האתיקה של הרופא משתנה בהתאם לתרבות שהיא פועלת בה.