השוואות בין ספקי שירות - בין מדע לפוליטיקה – מצגת ד"ר בני מוזס. לאור המהפכות שחלו בהרחבת השירותים הרפואיים עלה רעיון לערוך השוואה בין מחלקות שונות על ידי הכנסת פרמטרים לצורך בקרת איכות. הפרמטרים בהם התחשבו:
1. מצב החולה
2. עד כמה המחלה מתקדמת בחומרתה
3. התערבות רפואית
הוגדרו משתני ה-outcome, נלקחה כמות התמותה ממרשם התושבים, ללא תלות בדיווח המחלקות, המשתנים התבססו על סקירת ספרות ו-4 מקורות (ראיון עם המטופל, גיליון, דו"ח ניתוחי ודו"ח אנגיוגרפיה). במחקר השתתפו 4,835 חולים.
חברי הלשכה שאלו לגבי איסוף המידע שלא באמצעות המחלקה.
פרופ' רכס ציין כי התהליך של בקרת איכות דורש הטמעה ומחייב שינוי הדרגתי (בהתייחס להתנגדות שהר" הביעה בעבר לסקרים מסוג זה).
ניגוד עניינים במתן חוו"ד רפואית לביטוח לאומי - אורחים: ד"ר רמי דוד, עו"ד אסף דוד, ד"ר מריו סקולסקי - המנהל הרפואי במ.ל.ל, עו"ד עמוס רוזנצוויג - יועמ"ש מ.ל.ל.
הנושא הועלה לאור פנייתו של ד"ר דוד ללשכה, מאחר ואינו מסכים עם הקביעה של ביטוח לאומי לפיה יש ניגוד אינטרסים לרופא פוסק בוועדות הרפואיות, הנותן למטופליו חוו"ד שעלולה לשמש אותם במ.ל.ל. לטענתו המוסד לא היה צריך לחייב את הרופאים לחתום על טופס הצהרת ניגוד עניינים כפי שמופיע בקוד האתי שהמ.ל.ל פירסם.
נציגי המ.ל.ל טענו כי הם רואים במתן חוו"ד למטופלים ניגוד עניינים גם אם הרופא הספציפי אינו יושב בוועדה הדנה באותה חוות דעת, וכי יש לשמור על מראית עין (מסתמכים על פס"ד לגזיאל שקבע כי רופא פוסק בוועדות לא ייתן חוו"ד לבית הדין לעבודה שיושב כערכאת ערעור על ועדות המ.ל.ל). לפיכך לדעתם, על הרופא לבחור האם נותן חוו"ד למטופלים או האם משמש כפוסק בוועדות.
נערך דיון סוער ובו הובעה התרעמותם של חברי הלשכה על ההרגשה שמטילים דופי ברופאי מדינת ישראל, שאינם מושפעים ממינוי או תפקיד כלשהו, בנותנם חוו"ד מקצועית. ניסוח ההצהרה המופיע בקוד האתי של המ.ל.ל, אינו הולם, ונרמז ממנו על פקפוק באמינותם של הרופאים.
נציגי המ.ל.ל הבינו כי כריכת הקוד האתי עם הצהרת ניגוד העניינים יחדיו מהווה טעות.
בהמשך שלחו נציגי המ.ל.ל מסמך לפרופ' רכס ובו שטחו טענותיהם בנוגע לנושא של ניגוד עניינים. פרופ' רכס ענה על המכתב, תוך התחשבות בהערות של המחלקה המשפטית של הר"י - האגף ליחסי עבודה.