בחירת מין היילוד על רקע אוטיזם – חוזר מנהל רפואה: בשנים האחרונות פותחה יכולת טכנולוגית המאפשרת ביצוע בדיקת DNA של העובר בדגימת דם האם החל מהשבוע השביעי להריון. לבדיקה זו יש חשיבות במניעת תחלואה בצאצאי נשים שנמצאו נשאיות של מחלה חמורה הנגרמת בגן הנמצא על כרומוזום X. קביעת מין העובר באמצעות הבדיקה, תאפשר לאישה לדעת את מין העובר מוקדם מהרגיל, ולהקדים את הפניה לוועדה להפסקת הריון. יחד עם זאת, צריך למנוע ניצול לרעה של הבדיקה לצורך בחירת מין היילוד שלא מטעמים רפואיים.
לישיבת הלשכה הוזמנו פרופ' אבי אור-אורטרגר - מנהל המחלקה לגנטיקה "סוראסקי", פרופ' שוקי דור - מנהל היחידה לפריון והפרייה חוץ גופית "שיבא", ד"ר עמיהוד זינגר - יו"ר איגוד הגנטקאים הקליניים ופרופ' אלון פרס - מנהל המכון הגנטי "שיבא" שהציגו את עמדתם לנושא.
פרופ' דור הסביר כי הסיכוי לאוטיזם בזכרים גדול פי 4 מבנקבות. כשיש ילד חולה הסיכוי כי ילד נוסף יחלה הוא 5%, ואם יש שניים חולים הסיכוי מזנק ל-25%. ב"שיבא" רואים בכך מניע מספיק לאישור לעשות אבחון גנטי.
פרופ' פרס טען כי ברוב המקרים הגורם לאוטיזם אינו ידוע, אולם כשאין גורם גנטי ברור לא ימליצו על אבחון טרום לידתי המחייב ביצוע הפריה חוץ גופית. לעומת מצב בו יש שני ילדים חולים, המצב בו יש ילד אחד אינו מצדיק את הפרוצדורה כיוון שהאחוזים אינם שונים בהרבה מהסיכון הרגיל באוכלוסיה. לעומת זאת ישנם מחקרים המעידים על תחלואה עוברית או אמהית בעקבות PGD.
בגדול, הגנטיקאים עומדים באופן מוחלט נגד בחירת מין היילוד מסיבות לא רפואיות (יו"ר האיגוד הציג סקר שנערך בקרב חבריו) ואילו חלק מהגיניקולוגים בעד - שמירת זכות הבחירה. קיימת מחלוקת באשר למתן "חופשי" של בדיקת הדם המאפשרת זיהוי מין העובר כבר בשבוע ה- 6-7 להריון רק כי הטכנולוגיה קיימת.
רוב חברי הלשכה סברו כי הסיכוי לאוטיזם, קטן ככל שיהיה, נכלל בגדר סיבות רפואיות המצדיקות אבחון טרום השרשתי, אולם נחלקו בעניין בחירת מין היילוד שלא מסיבות רפואיות בכלל.
נשמעה ביקורת הן על הקריטריונים בחוזר המנכ"ל בנוגע לאבחון טרום השרשתי שלא מסיבות רפואיות, והן על הערבוב בין הרופאים המחליטים והמבצעים את הפרוצדורה. רוב חברי הלשכה מאמינים שהרצינות והרגישות של נייר העמדה בנושא קביעת מין היילוד תוך שימוש בהפריה חוץ גופית, שנכתב ב-2005, סוכם כי רצוי לפעול להגדרת גבולות ולמדיניות ארצית אחידה בעניין.