"סיכום ביניים" לבקשת משפחת החולה המאושפז – התקבלה פנייה בלשכה לאתיקה מאחד בתי החולים בארץ בנושא מתן סיכום ביניים למטופל/בן משפחה לשם ייעוץ עם רב, רופא או כל גורם אחר חיצוני לביה"ח. ההחלטה שהתקבלה בתום הדיון ברוב מכריע של חברי הלשכה היא כי חלה חובה אתית על הרופא להכין "סיכום ביניים" לבקשתו של החולה. עקרון האוטונומיה של החולה בבחירת הטיפול שינתן לו והחופש המוקנה לו בחוק לקבלת דעה נוספת, מחייב כי יהיה מצויד במלוא המידע הרפואי הנדרש לכך, לרבות "סיכום ביניים".
מבחינה מעשית, סיכום ביניים שכזה מהווה בפועל נוסח מוקדם של סיכום המחלה הסופי ולפיכך גם אין בהכנתו משום אובדן זמן יקר.
מומחה רפואי של "צד" האם נדרש שינוי מערכתי? בעקבות פס"ד "מוזס נגד רמב"ם" - פסק דין מוזס עוסק בסוגיית הגשת חוו"ד קוטביות של מומחים מטעם הצדדים בתיקי רשלנות רפואית. בפס"ד ישנה התייחסות לנייר העמדה של הלשכה לאתיקה בנושא עדות מומחה.
האם צריך להוביל מהלך שבו נשנה את השיטה המשפטית, של הגשת חוו"ד מומחה מטעם שני הצדדים? האם יש לצדד בחוו"ד אחת של מומחה מטעם בית המשפט או של האיגוד המקצועי הרלוונטי?
הוסכם כי ישנה בעיה מוסרית מסוימת כאשר בשטח רופאים משמשים כ"שכירי חרב" של הצד שהזמין מהם את חוות הדעת, אולם הובהר כי לא ניתן להטיל כתם על קהיליית הרופאים כולה וכי יש לפעול נגד התופעות של חוסר יושר.
השיטה המשפטית לפיה כל צד יכול להביא מומחה מטעמו לתמוך בגרסתו, מתיישבת עם העיקרון של אוטונומיית הפרט והחתירה לאמת. חוות דעת יחידה, גם אם מטעם בית המשפט, עלולה להחטיא את המטרה. יש לחשוב על מנגנון טיפול בחוו"ד לא ראויות. יש לעבוד במישור הטמעה ואכיפה של נייר העמדה הקיים, תוך עידוד האיגודים להקים ועדות ניטור, שיעקבו אחר הרופאים היחידים המפרים את הכללים, ולהביא את התלונות ללשכה לאתיקה.