Whistle blower – מצגת של פרופ' רכס. הכוונה לחשיפת פעילות שאינה חוקית, לא מוסרית, לא לגיטימית, הנמצאת בשליטת הנהלת הארגון, על ידי חברי ארגון בהווה או בעבר. מאחר וברפואה טמון כסף גדול ויש ריבוי משתתפים במגרש הרפואי, קיים פוטנציאל למעשי שחיתות כגון שוחד. סיבות למסירת המידע על ידי המתריע - יושר אישי, אלטרואיזם ודאגה, עשיית צדק, שמירה על אינטרס אישי, ציפייה לרווח אישי. יכול לגרום לנקמנות מצד המעסיק, אובדן מקום העבודה, עלות כלכלית, עוול נפשי, בידוד וסטיגמה חברתית ושבירת המסגרת המשפחתית.
בדיון מחלוקת בעניין החובה לפנות לקולגה, לקבל את תגובתו בטרם מדווחים הלאה. דאגה מתלונות סרק ומתלונות אנונימיות. מבחינת החוק במדינת ישראל, אין הסדר ספציפי לתחום הרפואה. יש חוק שמטרתו להגן על עובדים במגזר הציבורי שהם "חושפי שחיתויות"- חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין). המעביד אינו יכול לפגוע בתנאי עבודתם או לפטרם בשל החשיפה והם זכאים לפיצויים. התייחסויות נוספות בחקיקה בחוק מבקר המדינה ובחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי.
הוסכם כי הלשכה לאתיקה צריכה לצאת בהצהרה ספציפית לגבי רופאים.
בדיקת דם לאלכוהול למחוסרי הכרה – הובא לדיון חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא נטילת דגימת דם ממחוסר הכרה לשם "בדיקת שכרות". בחוזר צוין כי שוטר רשאי להורות על נטילת דגימת דם מנוהג רכב או מממונה על הרכב שהוא מחוסר הכרה, במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. האינטרס החברתי גובר על טובת המטופל.
היתה הסכמה של חברי הלשכה כי בתפיסה הבסיסית, קודם כל צריך לטפל בחולה ולשמור על זכויותיו. הרופא לוקח את בדיקת הדם בשל צורך קליני ואינו צריך לשמש כזרועו הארוכה של השוטר.