רפואת ילדים - מעורבות הילד ושיתופו בטיפול הרפואי – ד"ר קרני, מצגת עו"ד עדי ניב-יגודה. בהשתתפות יו"ר איגוד רופאי הילדים.
הוצג מחקר בנושא שיתוף קטינים בהליכים רפואיים. ממצאי המחקר הראו כי בראיונות עם קטינים, שיקפו חוסר שיתוף וחוסר מתן מידע. תפיסת המחלה משפיעה על השתתפות הקטין. נמצא כי יש הבדל בגישה של קטינים חולי סרטן (מחלה חיצונית שיש להתגבר עליה) וקטינים חולי CF (מחלה כרונית שנתפסת כחלק מגוף הקטין). המודל הראוי לדעתו כולל מתן מידע בהתאם ליכולת ההבנה של הקטין, יצירת תשתית המעודדת את הקטין להביע את דעותיו ומשקל גובר לרצון הקטין - על מנת להגיע להחלטה הטיפולית. יש צורך לעשות שינוי בתפיסה שתוביל לשינוי התנהגותי. אחריות רופא הילדים למטופל הקטין קיימת באופן בלתי תלוי בשאיפות הוריו או בהסכמתם לטיפול בקטין.
חברי הלשכה ציינו כי נכון להיום יש שיתוף מוגבר יותר של הקטין בהליך הרפואי ויש אף רופאים שהופכים את הקטין כפרטנר לתהליך. יחד עם זאת, השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה צריך להתחשב ברצון הקטין. להורים יש ראיה רחבה בעוד שהקטין רואה את הסבל המיידי. אין טעם בהעמדת רופא הילדים בעמדה קיצונית מול ההורה ויש לפעול למען מעורבות של ההורים והקטינים כאחד.
טיפול רפואי בקטינים – גיל ההסכמה וסוגיות נוספות: הצגת ההמלצות של "ועדת קטינים", שהוקמה מטעם המועצה הלאומית לפדיאטריה - ד"ר הרדוף.
עיקר המלצות הוועדה:
- יש לתת לקטין אוטונומיה הדרגתית וזכויות מתפתחות בקבלת החלטות הנוגעות לבריאותו ולטיפול בו - בהתאם לגילו, בשלותו הנורמטיבית והאישית, סוג הבעיה הרפואית והטיפול המוצע.
- עדיפות לשיתוף הורים.
- זכות חלקית לסודיות.
המלצות הוועדה הובאו בפני פורומים שונים ואמורות לשמש בסיס להצעת חוק בנושא טיפול רפואי בקטינים.
בקוד האתי המעודכן של הר"י ישנה התייחסות לטיפול בקטינים ונכתב כי: "הרופא יערב את הקטין בקבלת החלטה הנוגעת למצבו הרפואי בהתאם לרמת בגרותו ויכולתו הקוגנטיבית והמנטאלית. לצורך כך ייתן הרופא לקטין מידע בדרך שיוכל להבינו, יהיה קשוב לעמדותיו ויענה כמיטב יכולתו על שאלותיו".