Cosmetic Neurology – מצגת פרופ' רכס. התפקיד המסורתי של הרפואה הינו ריפוי מחלות ומניעתן וחינוך לבריאות. האם קוסמטיקה נוירולוגית מותרת?
לשם השוואה - הפרוצדורות בתחום הכירורגיה הפלסטית מטרתן שיפור התפקוד הגופני לצד שיפור המראה החיצוני. מאחר והחברה האנושית סוגדת ליופי ואף נותנת יחס מועדף למי שנראה טוב יותר, יש דרישה מהמטופלים לניתוחים פלסטיים וקוסמטיים.
הנושא מעלה מספר שאלות לאור נייר העמדה שפורסם לגבי גבולות החובה בטיפול רפואי - האם האוטונומיה של הפרט היא מוחלטת? האם הכירורגיה האסתטית הינה לפי בקשת המטופל? המטופל הוא שקובע את הצלחת הטיפול? נוצר מצב שהטיפול הופך את המטופל למאושר ולאו דווקא לבריא יותר. הטיפול הופך למוצר.
באופן דומה קיימת שאלה לגבי טיפול לאנשים בריאים המבקשים להעצים את עצמם מבחינה קוגנטיבית ולעשות שימוש בתרופות לשם כך.
בלשכה לאתיקה נחלקו החברים לשתי אסכולות עיקריות: על פי אחת העמדות ללא אינדיקציה רפואית, אין לתת למטופל תרופות על פי בקשתו ולהיסחף בזרם הלחצים ואילו לפי העמדה השנייה הגדרת "בריאות" יכולה להיות רחבה יותר ואם התרופה המבוקשת אינה מסכנת את המטופל, ניתן לשעות לבקשתו.
מתן התרופות במקרים האלו אינו אוטומטי אך נתון לשיקול דעת הרופא שלוקח בחשבון את התועלת מול הסכנה ומקבל את האחריות על הטיפול. הלשכה לאתיקה פרסמה נייר עמדה בנושא טיפול רפואי להעצמה קוגנטיבית בינואר 2010.
חינוך רפואי לאתיקה – מצגת של פרופ' אלן רובינוב. הרפואה במאה ה-21, הטכנולוגיה המתקדמת, הכסף, המודעות של החולה, רדיפת בצע וכד' מביאים את הרופא להיות קרוע כללי האתיקה הקלאסיים: הטבה, אי גרימת נזק, אוטונומיה והחלוקה הצודקת. ההקשר המוסרי הוא יושר ויושרה, כבוד הדדי, אמון, אמפתיה. פרופסיונליזם- מורכב מאלטרואיזם, accountability וכו' - האם ניתן ללמד זאת או האם הסטודנטים לרפואה מגיעים כבר עם מטען מראש בהתאם לאישיותם? באמצעות הרצאות, סמינרים, משחקי תפקידים וניתוח מקרים ניתן ללמד את הסטודנטים ולהנחיל בהם את האמפתיה, הכבוד, האחריות והמחויבות. המטרה היא לאמן את הסטודנט לחשיבה מוסרית ערכית. פרופ' רובינוב הציג דוגמאות מהקורס המועבר על ידו בנושא זה וכן דוגמאות שמביאים הסטודנטים מיוזמתם, בעיקר בנושאים של חיסיון רפואי, אמירת אמת למטופלים וסיום החיים.