בכנס שנערך ב-18.5 בתל אביב בנושא המחסור ברופאים במדינת ישראל התריע יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, כי המחסור ברופאים מחמיר והולך, והתופעה הזאת פוגעת בעבודה בכל בית חולים ובכל מחלקה. "המחסור ברופאים משפיע על הטיפול בחולים, על טעויות בטיפול ועל תביעות רשלנות. שעה אחר שעה חולים משלמים מחיר על המחסור הזה". ד"ר אידלמן ציין, כי הר"י הציבה את נושא המחסור ברופאים והתקינה בראש סדר העדיפויות שלה במו"מ על שכר הרופאים.
לקריאת עמדת הר"י בנושא המחסור ברופאים
נציגי האוצר ואגף התקציבים, שהוזמנו גם הם לכנס – סירבו לבוא ולהשתתף בו.
ד"ר אידלמן אמר בכנס, כי המחסור ברופאים הוא ציר העיסוק היום-יומי של הרופאים. "אנחנו מרגישים בשטח יום יום את השפעת ייבוש המערכת. הייבוש הזה הוא על חשבוננו ועל חשבון החולים: חולים מתים בגלל מחסור ברופאים. הם מתים משום שרופא עייף עושה 10 תורנויות בחודש, ומשום שאין רופא שינתח אותם. לרופא במרפאה יש חמש דקות לכל חולה – לעיין בתיק הרפואי של החולה, להתרשם מהמחלה, להחליט על הטיפול ולהסביר אותו לחולה".
צילום: איציק בירן
בנושא המו"מ עדכן יו"ר הר"י כי הר"י רואה בהצעת המעסיקים לבוררות תרמית ובזבוז זמן. "שנה נחפש בורר, שנה נלמד אותו מה בעיות הרפואה, ואחרי עוד שנה נקבל החלטה. איננו מוכנים ללכת לזה – ולא נסכים לבוררות", אמר אידלמן. לדבריו, לאחר 25 ישיבות מו"מ חלה התקדמות בצוותי העבודה, ולפחות בנושא אחד מסתמנת פריצת דרך. אחת הדרישות של הר"י נוגעת לתסכולם של רופאים ותיקים שאינם רואים לעצמם אופק קידום. אידלמן דיווח על הסכמה מסתמנת לגבי מסלול קידום לרופאים בכירים.
לדברי ד"ר אידלמן: "לאורך 25 ישיבות מו"מ האוצר הגדיל את הצעתו באחוז אחד בודד. באוצר מניחים כי בסופו של דבר תהיה בוררות – ולפיכך אינם מוכנים להתקדם במו"מ". אידלמן קובע, כי האוצר נאבק על דעת הקהל, תוך ביצוע ספינים חוזרים ונשנים. "האוצר החל בקמפיין דה-לגיטימציה של הרופאים", קבע אידלמן.
על פי הנתונים שמציגים הרופאים, נדרשים כיום 7,000 תקנים חדשים – אותם לא ניתן למלא, בשל מחסור ברופאים. לפיכך, הניחו הרופאים על שולחן המו"מ דרישה מיידית ל-1,000 תקנים חדשים, המתחייבים לדבריו עוד מהסכם העבודה לשנת 2000, אשר קבע בין השאר הוראה, לפיה רופא שהשלים תורנות זכאי ליום חופשה – זכות אותה אין מממשים כיום.
הרופאים דורשים תוספת של 1,650 שקלים למתמחה בפריפריה, 1,600 למומחה ו-1,950 למנהל. הם מבקשים תוספת מקצועות מיוחדים לרופאים תחומיים, מענק לגיוס רופאים למקצוע במצוקה בהיקף של 350,000 שקלים לשש שנים, הגדלת מספר מנהלי היחידות והוספת תקינה ייעודית.
ח"כ ד"ר רחל אדטו, שדיברה גם היא בכנס, אמרה כי "הממשלה הנוכחית, שטוענת שהוסיפה 960 מיטות בשש שנים שיצילו את הרפואה הציבורית – זורה חול בעיניים: בסופו של יום, מי שמנהל את מערכת הבריאות הוא משרד האוצר, וההתייחסות למערכת הבריאות היא תמיד האחרונה בסדרי העדיפויות". ח"כ ד"ר אדטו דרשה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, המחזיק בתיק הבריאות, להתערב לאלתר על מנת לפתור את המשבר. "כמו שנתנו 100,000 שקלים לכל זוג על מנת לקנות דירה, כדי למנוע את פרישת ש"ס מהקואליציה – יכול נתניהו למצוא את התקציב הדרוש לתוספת תקנים ומיטות".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, קרא למערכת לעבור לתכנון לטווח של 10-15 שנים קדימה: המדינה גדלה מדי שנה ב-130 אלף תושבים, ועל מנת לשמור על השיעור הנוכחי של רופאים לאלף תושבים, יש צורך בתוספת רופאים מאסיבית של רופאים חדשים. על פי הנתונים אותם הציג, נדרשים בארץ 900 רופאים חדשים מדי שנה – לעומת 600 בלבד המוכשרים בבתי הספר הקיימים לרפואה.
מנכ"ל משרד הבריאות קבל בכנס כי "משרד האוצר רואה ברופאים מחוללי עלות: ככל שיהיה פחות כך אפשר יהיה לחסוך יותר". על מנת לפתור מיידית את המשבר והמחסור ברופאים, קורא המנכ"ל לתוספת תלמידים בפקולטות הקיימות, להוספת בית ספר לרפואה – ובמקביל גם "לחבק את הסטודנטים הלומדים כיום בחו"ל ולאפשר להם להשלים לימודיהם בארץ".
יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ ד"ר ערן סגל, אמר בכנס כי המחסור ברופאים, בתקנים ובמיטות הופך את ישראל למדינה היחידה בעולם שבה מאשפזים חולים מונשמים במחלקות רגילות. באפריקה עוזבים חולים כאלה למות – ובכל העולם המערבי מעבירים אותם לטיפול נמרץ. "הבעיה היא שאצלנו רוצים רפואה אמריקאית – במחירים אפריקאים", אמר ד"ר סגל.
מיכאל שונסטיין, מומחה לשוק העבודה הרפואי בארגון ה-OECD, הציג בכנס נתונים בינלאומיים המצביעים על הצורך להגדיר מחדש את תמונת כוח העבודה בתחום הבריאות. על פי הנתונים האלה, מהווה מגזר הבריאות תחום צומח במדינות ה-OECD, האחראי בממוצע ל-9% מהתמ"ג ול-10% מהיקף התעסוקה במדינות אלה. בישראל, לעומת זאת, עומדת ההוצאה לבריאות על 7.8% מהתמ"ג, והיא מהנמוכות בעולם המערבי. על פי הנתונים אותם הציג, רשמה ישראל בשנים 2008-2000 שיעור צמיחה נמוך ביותר במספר הרופאים ביחס לאוכלוסיה – קטן משמעותית מהממוצע ב-OECD.
שונסטיין התריע, כי כוח העבודה של רופאים מזדקן – וקצב ההכשרה אינו מספיק. על פי הניתוח אותו הציג, כיוון שתהליך ההכשרה של רופא אורך כעשר שנים – יש לדאוג כי מספר תלמידי הרפואה יחפוף את מספר הרופאים בני 55 ומעלה. ישראל עומדת כיום על סף הצורך להחליף אוכלוסיה גדולה של רופאים, שהצטרפו למערכת במהלך גל העליה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר. במדינות הניצבות בפני מציאות דומה, בודקים אפשרות לאפשר לרופאים לדחות את גיל הפרישה שלהם.
ד"ר מתיאס וייסמאר, מוועדת המעקב של ארגון הבריאות העולמי, חוזה כי שוק העבודה של רופאים יילך וייפתח למעבר אנשי מקצוע בין מדינות שונות. זאת, לנוכח המציאות של מחסור באנשי בריאות באיחוד האירופי, הצפוי לעמוד על מיליון עובדי בריאות בשנת 2020. לדבריו, יש להבטיח כי התנועה החופשית של אנשי מקצוע, לא תפגע בסופו של דבר במערכות הבריאות של מדינות מהן מהגרים רופאים לצורך עבודה במדינות אחרות, המתגמלות את רופאיהן בתגמול גבוה יותר. 25% מהרופאים בארה"ב, 23% בשווייץ, 36% בבריטניה ו-39% בניו-זילנד – הוכשרו במדינות אחרות. הגורמים המשפיעים ביותר על הגירת רופאים הם פערי השכר, ואחריהם הזדמנויות קריירה, ותנאי עבודה.