בתחום החקיקתי
1. המשך קידום הצעות החוק בעניין. ניסיון לקדם תמיכה ממשלתית ו/או תמיכה פרלמנטרית.
בתחום הציבורי
2. המשך הידברות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים בכדי לקדם את הנושא.
3. קיום יום למניעת אלימות נגד רופאים בכנסת – דיון בשדולת הבריאות, הצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק למניעת אלימות נגד מטפלים.
4. פגישה עם מפכ"ל המשטרה
5. פגישה עם השר לביטחון הפנים
פעולות כלפי הצוות הרפואי
6. בחינה של קיום סדנאות בנושא: הימנעות מעימותים, זיהוי תוקפים פוטנציאליים, לימוד טכניקות שליטה וריסון וכדומה.
7. המשך עידוד הצוות הרפואי לדווח על כל תקרית אלימה.
8. דיוור פנימי לכלל הרופאים ומתן פומבי לפעילות המוקד ע"י פרסום בזמן הרפואה והרפואה מודעה בחתימת ד"ר בלשר וכרטיס שעות פעילות המוקד.
9. הפצה של חומר פרסומי בכינוסי ועדים, איגודים וכו'.
10. הערכת מסוכנות ע"י איש בטחון במקרים מיוחדים וכן הצבת שמירה במקרים קיצוניים כאשר נשקפת סכנה לחיי הרופא.
פיילוט
11. קיום פיילוט לחצני מצוקה במס' חדרי מיון בבתי החולים וכן ברפואת הקהילה.
יועצים חיצוניים
12. היעזרות ביועצים חיצוניים בעלי רקע בביטחון פנים, דוגמת ניצב בדימוס יוסי סדבון.
שת"פ פנימי וחיצוני
13. הקמת מטה מאבק באלימות בכל תחומי הבריאות בהשתתפות רופאים, אחיות, פרה-רפואיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכן שיתוף השרות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), ביטוח לאומי, אגף השיקום של משרד הביטחון וכיו"ב.
14. רתימת ועד איגוד מנהלי בתי החולים להיערכות מתאימה לטיפול באלימות, כולל השקעת משאבים.
15. ניסיון לשת"פ בין בתי חולים ומרפאות גדולות לבין תחנות משטרה קרובות.
בתחום המשפטי
16. הגשת עתירה לבג"צ שתחייב את המדינה ליישם את חוזר המנכ"ל בנושא התמודדות עם אלימות נגד רופאים
17. בחינת היתכנות בנוגע להגשת תביעה לבית הדין לעבודה
18. ליווי משפטי בהליכים אזרחיים ובהליכים פליליים - ליווי הרופא שהותקף לאורך ההליך, תוך מתן יעוץ משפטי וקשר ישיר עם גורמי התביעה באמצעות רפרנט בריאות באגף החקירות במטה הארצי. הגשת ערר בכל מקרה של סגירת תיק / החלטה שלא לחקור.
בתחום ההסברתי
19. הפקת תשדיר שירות למניעת אלימות נגד רופאים, אשר ישודר בערוצי הבריאות של חברת ענני תקשורת.
בסיכומו של דבר, אין מנוס מהכרה כי על אף רצוננו ופעילותנו למיגור תופעת האלימות נגד רופאים, רק טיפול מקיף ברמת המדינה יכול באמת להביא לצמצום משמעותי של התופעה - ולשם כך נדרש תקציב ייעודי. ללא תקציב כזה נתקשה להתמודד עם התופעה והחשש הוא כי תופעת האלימות רק תלך ותגדל - לשם כך אנו ננסה בכל הדרכים העומדות לרשותנו לחתור לקראת גיבוש תוכנית פעולה משותפת עם המדינה.