היקף התופעה

כידוע לכם, הר"י מפעילה מוקד נגד אלימות. על פי הנתונים שבידינו, בשנת 2007 פנו למוקד כ-70 רופאים שחוו אלימות פיזית ומילולית.

בסקר שערכה הר"י בדצמבר 2005 עלו, בין היתר, הנתונים הבאים:

• למעלה משליש מכלל הציבור היהודי בישראל (35%) כלל אינם מודעים לקיומה של תופעת האלימות נגד רופאים. 
• למעלה ממחצית מהנשאלים (53%) טענו שיש להחמיר את הענישה נגד תוקפי רופאים.
• 18% מהנשאלים תמכו בשינוי החוק, כך שייקבע בו עונש מינימום נגד אנשים אלימים.
• רוב מוחלט של הנשאלים (80%) סבורים, כי חשוב שהממשלה תקצה משאבים מיוחדים למיגור האלימות של מטופלים ובני משפחותיהם נגד רופאים.

להלן נתוני משרד הבריאות על מספר התלונות שהופנו אליו בגין אלימות נגד עובדי מערכת הבריאות. חשוב לציין כי נתונים אלה אינם מלמדים בהכרח על היקפה האמיתי של התופעה וסביר להניח כי היקף התופעה רחב בהרבה מההיקף המדווח:

ממשרד הבריאות נמסר כי רוב רובם של אירועי האלימות מתרחשים בבתי החולים בכל המחלקות, כאשר במחלקות לרפואה דחופה מתרחשים כ-30% מאירועים אלה.

על היקף התופעה ניתן ללמוד גם ממחקרו של פרופ' שמחה לנדאו מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "אלימות נגד צוותים רפואיים ואחרים בחדרי המיון בבתי החולים בישראל", שפורסם בשנת 2004. המחקר, שהוגש למכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, נערך בחדרי המיון של 25 בתי חולים כלליים בישראל ולהלן כמה מממצאיו:

v      75% מכלל צוותי חדרי המיון בבתי החולים בישראל חוו אלימות בשנה שקדמה למחקר, כאשר ב-87% מהמקרים האלימות כוונה ישירות כלפיהם.

v      רוב האלימות נגד צוותים רפואיים ואחרים היא מילולית, אולם ב-16% מהמקרים מדובר באלימות פיזית, וב-29% מהמקרים מדובר באיומים מילוליים.

[1] שלי לוי, אלימות נגד עובדי מערכת הבריאות, מסמך מ.מ.מ. מיום 18.11.07.

[2] שם.

[3] פרופ' שמחה לנדאו, אלימות נגד צוותים רפואיים ואחרים בחדרי מיון בבתי חולים בישראל, הוגש למכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות, דצמבר 2004.