44. הרוצה להגיש תביעה בבית הדין יצהיר בכתב על מחויבותו להישמע להוראות בית הדין ולקבל את הכרעותיו.
45. את התביעה יש להגיש ליו"ר בית הדין בכתב, בשני טפסים. יש לציין בה את שמות הצדדים, לתת תיאור מפורט של עצם המעשה, ולציין את אמצעי ההוכחה לכל פרט.
46. עם הגשת התביעה, או במשך זמן שיקבע יו"ר בית הדין, על התובע להתחייב כי ישלם את הוצאות המשפט כפי שיקבע בית הדין, אם יקבע כך.
47. לאחר הגשת התביעה, ימציא יו"ר בית הדין טופס אחד של כתב התביעה לנתבע, ואת רשימת השופטים לשני הצדדים.
48. יו"ר בית הדין קובע את מועד המשפט ומזמין למועד זה את הצדדים ואת השופטים, בכתב. בכל דיון, יישב בהרכב רופא באותו מעמד או דרגה של הרופא אשר דנים בעניינו.
49. אם אין התובע מופיע במועד הראשון או באחד המועדים שנקבעו אחר-כך, ואינו נותן נימוק מספיק להעדרו - יש לראות את התביעה כמבוטלת.
50. אם אין הנתבע מופיע במועד הראשון, יקבע אב בית הדין מועד שני, ולמועד זה יזמין את הנתבע בצירוף התראה על תוצאות העדרו במועד השני.
51. אמצעי ההוכחות הם:
51.1 עדים;
51.2 מסמכים (תעודות);
51.3 מומחים;
51.4 ביקור של בית הדין או של שופט יחיד שנתמנה לשם כך במקום המעשה.
52. עדים ששמיעתם נדרשת על-ידי אחד הצדדים - האחריות להופעתם תהא על הצד הדורש. במקרה שיש לצד הדורש קושי בהזמנת עד, עליו לבקש את עזרתו של בית הדין לפני הדיון.
53. הרשות בידי בית הדין להטיל על חברי הר"י את חובת ההופעה לפניו בתורת עדים, אם לא עלה בידי הצד המחייב בהוכחה להביא אותם לידי כך.
54. את העדים יש לשמוע בזה אחר זה, שלא בנוכחותם של אלה שטרם נשמעה עדותם.
55. בית הדין יכול לגבות עדות מומחים, אם הוא רואה צורך בכך. בבחירת המומחים יכריע בית הדין - אם הצדדים לא באו לידי הסכם בנידון זה. כל חבר הר"י מחויב להמציא, לפי דרישתו של בית הדין של הר"י, חוות דעת בכתב או בעל-פה. הסירוב להגיש חוות דעת בצורה שדורש בית הדין עשוי לגרור אחריו הטלת עונש על-פי שיקול דעתו של בית הדין. בעבור חוות דעת כזו אין לשלם יותר מן ההוצאות הממשיות שהוכרו על-ידי בית הדין.
56. הרשות נתונה לכל צד להיות נוכח בשעת מתן ההוכחות. אם נקבע מועד מיוחד למתן ההוכחות, יש להודיע על המועד לשני הצדדים בו-בזמן, כדי שיוכלו להיות נוכחים בשעת מתן ההוכחות.
57. בתום מתן ההוכחות, או אחרי הודעת החלטת בית הדין שלא יתקיים מתן ההוכחות, יכולים הצדדים – והתובע קודם כול - להרצות את מסקנותיהם. אב בית הדין יכריע אם יורשו חילופי טענות נוספים. על כל פנים, לנתבע הזכות לטעון באחרונה.
58. בכל ישיבה של בית הדין יש לערוך פרוטוקול. עורך הפרוטוקול ימונה על-ידי אב בית הדין, והוא יכול להיות שופט או כל אדם אחר שאב בית הדין ימצאנו מתאים לכך. אל הפרוטוקול יש להכניס את העניינים החשובים ביותר מתוך ההצהרות של הצדדים, מתוך גביית העדויות ומתוך חוות דעת של המומחים. אב בית הדין נותן לעורך הפרוטוקולים את ההוראות הדרושות. בסוף כל ישיבה, יחתמו אב בית הדין ועורך הפרוטוקול על הפרוטוקול.