באילו מצבים מותר/רצוי/אפשר להיעזר במצלמות האבטחה כאשר עושים תחקיר אפידמיולוגי?
לדוגמה: אירוע נקודתי במיון או במסדרונות בית חולים - מקומות ציבוריים שבהם מאומת או חולה המתין, ואחרים המתינו לידו. התועלת הצפויה: קטיעת שרשרות ההדבקה במגפה.
התועלת כל מעשה שעוזר לקיים את הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", וערבות הדדית - נראה ראוי.
מצד שני, מה מידת הפגיעה בעקרונות האוטונומיה, הפרטיות והאמון.
מכאן השימוש במעקב על ידי מצלמות אבטחה צריך להיות מוגבל מאוד, מידתי ונקודתי.
תנאי חשוב הוא קיומה של שקיפות מלאה. ולכן חובה להתקין שלטים ברורים המיידעים על הימצאות מצלמות האבטחה ותפקידן.
במדינות רבות המרחב הציבורי רווי מצלמות. גם שטחים ציבוריים (לא חדרים פרטיים) בבתי חולים מרושתים במצלמות, זהו מצב נתון. השאלות הנותרות הן: מה השימוש שנעשה במצלמות? בידי מי נמצא התיעוד? ואיך נשמרת הפרטיות?
מצלמות אבטחה, כשמן, מיועדות לאבטחה, ואנו סבורים שניתן לכלול תחת כותרת זו גם את שלומו ובריאותו של הציבור. השאלה שעומדת בפנינו היא: האם תחקיר אפידמיולוגי בעת מגפה כלול בהגדרה זו?
בדיון בלשכה לאתיקה היו שחשבו כי אסור להתיר שימוש זה בשל פגיעה באמון, ומצד אחר - היו שתמכו בכך לצורך צמצום תחלואה ואולי הצלת חיים.
לפיכך, התשובה שלנו היא שיש לאפשר שימוש מצומצם מאוד במצלמות, ובתנאים הבאים:
- השימוש בצילומי מצלמות האבטחה בשטחים ציבוריים בשטח המרכזים הרפואיים, לצורך קטיעת שרשרות הדבקה בזמן מגיפת הקורונה הנוכחית, בנימוק של שמירת בריאות הציבור, צריך להיות מוגבל מאוד ותוך יידוע העובד או החולה אשר נבדקים.
- חייבת להיות שקיפות - המצולם צריך לדעת כי יש במקום מצלמות והוא מצולם. רווח משני עשוי להיות כי עצם הידיעה שיש מצלמות תגרום לשמירת מיגון וריחוק (כמו מצלמות מהירוּת בכביש).
- מוסד רפואי המתכוון להשתמש בצילומים לצורך חקירה אפידמיולוגית, צריך לפרסם זאת ברבים.
- חובת שמירת הפרטיות - החומר המצולם, אסור שידלוף מחוץ ליחידה המוגדרת במוסד כאחראית על איסוף ושימוש בחומר – וזו צריכה להיות מוגדרת.
- דגש על השימוש שייעשה בחומר - הגדרתו מראש לצורך חקירה אפידמיולוגית בלבד; שימוש לצרכים שהם לטובת הפרט והחברה לשמירת הבריאות.
- עמדת הלשכה לאתיקה היא כי בדיקת הצילומים לצורך החקירה האפידמיולוגית לא תשמש לענישה.