אמש נערכה ישיבה שלא מן המניין של מליאת הלשכה לאתיקה, בהתאם לבקשתו של יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
הישיבה, אשר הוגדרה דחופה, עסקה בנושאים שהם ליבת העיסוק ברפואה ובמחויבויות המקצוע כלפי המטופלים.
עסקנו ביחסי אמון רופא-מטופל המחייב שמירה על פרטיות, סודיות ובכיבוד האוטונומיה של המטופל. בתקופת מגפה עלולה להיות חדירה מושכלת ומידתית לפרטיות המטופל כאדם בחברה, אולם מחובתנו להפסיק פעולות פולשניות אלו כמתחייב מכללי האתיקה והחוק בישראל העוסקים באוטונומיה של האדם בפרט, ובעיקר כאשר הוא נחלש עקב חולי.
ניתן להצדיק תועלת של פעולה מסוימת במצבי חירום רפואיים ואחרים. עם זאת, על מנת למנוע גלישה לשחיקה מוסרית ואתית מחוסר תשומת לב, ראוי וצריך לשקול ולבדוק את עצמנו שוב ושוב - האם המהלך נחוץ ומועיל, מה הנזק והאם אכן יש תועלת.
בכניסה לאירוע המטלטל של המגפה הכלל-עולמית, נאלצו כל הגורמים, לרבות הרפואיים, להתמודד עם המשבר תוך כדי חוסר משמעותי בידע.
בספרי הרפואה הקלאסית לא תוארה מחלה בשם COVID-19, לא היה ידוע קצב ההידבקות, לא היה טיפול במחלה, ולא יכולנו לנבא במדויק את מספר החולים הקשים ואת התמותה. מטבע הדברים, חשש גדול ליווה את הרופאים, את הציבור הרחב ואת גורמי השלטון. ההיכרות קודמת עם מגפת ה-SARS, אשר פרצה בשנת 2003 ונגרמה על ידי נגיף ממשפחת הקורונה, והתיאורים הקשים של חברינו מסין ואחר כך מאיטליה, הגבירו את החשד כי מדובר במגפה קטסטרופלית. ההיערכות הייתה מרבית, וטוב שכך.
לכן בזמן הכניסה למגפה הסכמנו עם הפעלת האמצעים החוקיים להגנה על בריאות הציבור: הגבלת חופש התנועה של הפרט בישראל, החלטות גורפות על סגר ומעקב צמוד אחרי חולים וחשודים בנשאוּת המחלה, וכל זה בכוונה למנוע הדבקה מאסיבית של תושבי מדינת ישראל.
האמצעי הקלאסי של רופאי ואחיות בריאות הציבור הוא תשאול ארוך. נבדק איפה שהה החולה, למי הוא נחשף ואת מי אולי הדביק, כדי לבודד את המועמדים להדבקה בטרם ידביקו אחרים. כאשר חשבנו כי אלפים יהיו חולים בו-זמנית, ראוי היה להשתמש באמצעי מעקב חדשים, חלקם מופעלים על ידי גורמי כוחות הביטחון הישראליים, כי "המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא". שאר המדינות הדמוקרטיות בעולם לא נעזרו בכוחות הביטחון.
בדומה לטיפול הפרטני במסגרת יחסי רופא-מטופל, גם בטיפול באוכלוסייה נדרש בכל שלב לבחון ממצאים, תגובה לטיפול, התקדמות המחלה ושינוי פרדיגמות וטיפולים, על מנת להשיג את התוצאה המיטבית. להמשיך תוכנית ראשונית ללא תחנות בדיקה הוא מעשה חסר אחריות ועלול להוביל לכישלון.
המגפה הולכת ונחלשת, אך סיומה אינו קשור בהכרח רק לפעולות אשר בוצעו עד כה. בשלב זה, כאשר יש "רק" עשרות חולים חדשים מדי יום, חובה עלינו להעריך את התחלואה הנלווית והמקבילה המתרחשת במצב של סגר מתמשך, ובכלל זה חולי ותמותה כתוצאה מפגיעה נפשית, כלכלית, אלימות במשפחה ועוד. כל התחלואים ממשיכים להתקיים במקביל למגפה החדשה, וחלקם אף עלולים להיות מואצים ומוגברים עקב הסגר, המעקב ותחושת חוסר אמון במערכת הרפואית.
היום אנחנו בצומת דרכים מרכזי, וזה הזמן לבחון חלופות טכנולוגיות מידתיות. מכאן חשיבותה של העמדה האתית-רפואית, הקוראת לשימוש בחלופה המידתית בעת הזו - הטכנולוגיה הטובה ביותר שתלווה בפגיעה המינימלית.
אמון המטופלים במערכת הבריאות הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בהשגת בריאות טובה.
ההבנה הזאת עומדת בבסיס העשייה הרפואית, וזאת בשונה מהעשייה של שירותי הביטחון. השימוש באמצעי המעקב על ידי גורמי הביטחון לא הוכח כמפחית תחלואה משמעותי, מצד אחד, ומאידך גיסא נלווים לו נזקים העלולים להיגרם עקב שבירת האמון והקשר של המטופלים במערכות הבריאות; ונזק זה עלול להיות הרסני.
מעקב ופלישה לפרטיות של אזרחי המדינה על ידי הממשל, כוחות הביטחון וגורמים שאינם מטפלים בחולי, עלול לגרום לאובדן אמון במערכת הרפואית. על כן יש לתת לרופאים ולצוותים הרפואיים להמשיך לנהל את הטיפול במחלות בישראל, כולל מגיפת הקורונה. אם וכאשר ייווצר צורך, לא יהססו הרופאים העוסקים בבריאות הציבור לבקש עזרה מכל גורם העשוי לעזור במדינת ישראל.
בישיבת הלשכה הוחלט:
- הלשכה לאתיקה של הר"י מלאת הערכה ואמון בכוחות הביטחון של מדינת ישראל. אנו מאמינים כי עובדי מערכות הביטחון הם מקצועיים ומצטיינים בתחומם בעשיית הביטחון. במידה שנשתכנע כי יש צורך באמצעי מעקב ופלישה לפרטיות, ברור ומוסכם שנכון להטיל את המשימה אך ורק על גורם לאומי ככוחות הביטחון, ולא על חברה פרטית.
- במצב הנוכחי, על דעת רופאי בריאות הציבור ובהתחשב במצב התחלואה במגפה, ניתן וצריך להפסיק את המעקבים, הפוגעים באוטונומיה של אזרחי ישראל.
- במעקב אחר מספר החולים החדשים והמטופלים בישראל היום ניתן להשתמש בכלי תחקירים אפידמיולוגיים קלאסיים.
- אפשר להשתמש בשיתוף והסכמה של כל מטופל באופן פרטני במעקבים דיגיטליים המצויים בטלפון הנייד של רוב אזרחי ישראל.
- אין מניעה לפרסם את מסלולי המטופלים כפי שנעשה עד כה, ללא זיהוי החולה, וסימון אזורים מוכי חולי לצורך הגברת הערנות ותשומת לב הציבור.
- אנו מציעים להקים ועדה רחבה של רופאים ממקצועות שונים, המטפלים בקורונה על כל ההיבטים, עם יועצי אתיקה רפואית, משפטנים, אנשי ציבור ופוליטיקה, לקבלת החלטות מושכלות: האם ומתי להשתמש בשירותים אשר נועדו לשמור על ביטחון המדינה לשם טיפול רפואי.
- מעקבים אישיים באמצעים שונים (ללא הסכמה פרטנית של המטופלים), אסור שייעשו באופן רחב, גורף או מעבר למינימום הנדרש דרך עולם הטיפול הרפואי. הלשכה לאתיקה של הר"י מתנגדת למהלך שעלול לפגוע באמון המטופלים.