הנקבל, רופא מורשה ובעל תואר מומחה בתחום הנוירוכירורגיה, ושימש ככונן נוירוכירורגיה במרכז רפואי.
בשעות הצהריים הובאה לבית החולים מטופלת בת 28, שהייתה בשבוע ה- 24 להריונה, ונמצאה במעקב עקב הריון בסיכון. המטופלת התלוננה על כאב ראש, בחילות והקאות. היא נבדקה על ידי מספר רופאים. כשעה לאחר הגעתה לבית החולים הועברה לחדר הלם עקב ירידה במצב הכרתה, פרכוסים ויציאת קצף מהפה. בשעות אחה"צ נבדקה המטופלת ע"י נוירוכירורג תורן, אשר התקשר לנקבל והציג לו את המקרה. למרות מצבה הקשה של המטופלת, הנקבל לא הגיע לבית החולים לבדוק אותה ונתן הוראות טלפוניות בלבד, לפיהן יש להימנע מאמצעים פולשניים.
רק בעקבות פניות נוספות של מספר רופאים בכירים, הגיע הנקבל לבית החולים בשעות הערב וביצע במטופלת בדיקת לחץ תוך גולגולתי וניקוז חדרי המוח. המטופלת נפטרה לאחר כשבוע.
בעקבות האירוע, הוגשה קובלנה נגד הנקבל. בוועדה שהוקמה, הנקבל כפר באשמה שיוחסה לו וטען, כי בנסיבות המקרה הוא לא התרשל במילוי תפקידו כרופא מורשה, לגבי כל מרכיבי הרשלנות המיוחסים לו בכתב הקובלנה.
הוועדה החליטה להרשיע את הנקבל בעבירות שיוחסו לו בכתב הקובלנה. בין היתר, קבעה הוועדה כי הנקבל שגה בהחלטתו שלא להגיע לבית החולים, מיד כשהוזעק.
אשר להחלטה שקיבל הנקבל עוד בביתו, שלא לבצע מיידית את פעולת הניקוז של חדרי המוח, קבעה הוועדה כי החלטה זו לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
הוועדה המליצה להרשיע את הנקבל בכל המיוחס לו בכתב הקובלנה.
אשר לאמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל, התחשבה הוועדה בפרק הזמן הארוך שחלף מאז האירוע המצער ועד היום (כתשע שנים), בעינויי הדין שעבר הנקבל במשך תקופה ארוכה, וכן כי הוא עומד לקראת פרישה לגימלאות. אשר על כן, ממליצה הוועדה להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של נזיפה.