הישיבה נפתחה בדברי ברכה של היו"ר המשותף לוועדה, פרופ' יוסף קלאוזנר, אשר ציין כי הוועדה בחרה להתחיל את סדר היום דווקא במתמחים, כדי להוכיח שהם שותפים אמיתיים, והוועדה נותנת להם משקל עצום. עוד הציע לא לעסוק בעת הזו בפתרונות, אלא ראשית כל בהגדרת מטרות.
נושאים שיש עליהם קונצנזוס לפי פרופ' קלאוזנר:
- איכות הטיפול במטופלים - צריך שהטיפול יהיה מיטבי.
- איכות ההתמחות - לא ניתן להתפשר על הידע, ההכשרה והמיומנות של המתמחה. זה נר לרגלינו להתאים פתרונות שונים במקצועות שונים.
- איכות חיי הרופא המתמחה והמומחה - רוב הזמן של עבודת הרופא הוא כמומחה, וחשוב להגדיר את איכות חייו של המומחה.
פרופ' רן טור-כספא דן בראשית הישיבה בנושאים מנהליים, בהם ימי ושעות הפעילות של הועדה, הקפדה על מסגרת זמנים על ידי הדוברים, חשיפה לתקשורת של דיוני הוועדה והצורך בקביעת נהלי עבודה לוועדות המשנה. פרופ' טור כספא חזר על בקשת היו"רים שלא לבצע פיילוטים בשלב זה. אם הוועדה תחליט על פיילוטים - הם יבוצעו בהתאם להחלטתה.
ד"ר עומר אניס - נציגת פורום המתמחים, הסכימה עם המטרות שהוצגו על ידי פרופ' קלאוזנר. היא הוסיפה כי המטרה השלישית שצוינה על ידו נוגעת לאיכות חיי הרופא ומשפחתו, ובנקודה זו יש להדגיש את נושא בריאות הרופא. בהמשך הציגה ד"ר אניס מצגת בנושא קיצור התורנות ואופן ההכשרה.
פרופ' קלאוזנר הבהיר כי הוועדה תטפל גם בנושא השחיקה. הוא ציין שיש מי שעובד קשה ושחוק פחות, ולעומת זאת, יש מי שעובד קל ושחוק מאוד. זאת בשל השפעתם של גורמים כמו גירוי אל מול שגרה, הגשמה עצמית ותגמול נפשי. הוא הציע להביא נושא זה בחשבון בעת הדיונים.
ד"ר מעיין גלבוע - נציגת פורום המתמחים הציגה מצגת בנושא התמחות בשנת 2020 - In Search of Lost Time והקשיים שעולים במסגרת ההתמחות. 
המצגת של ד"ר מעיין גלבוע
אמיתי אבנון סוויצקי - יו"ר משותף של פורום הסטאז'רים, הביא כדוגמה את התרבות הארגונית בחיל האוויר המקדשת תחקירי תאונות אוויריות ובכך הצליחה להפחית משמעותית את מספרן לאורך השנים. כמו כן הודגשה חשיבות האיזון בין עבודה לחיי משפחה ופנאי. עוד טען שאי אפשר לקבל מציאות של 26 שעות עבודה ללא שינה, והוסיף כי יש לוועדה זו הזדמנות לשפר את איכות הטיפול, איכות ההתמחות ואת ההכשרה.
ד"ר עז אל דין אבו זייד - נציג פורום המתמחים, הציג מצגת ובה סקר את הרקע היסטורי וסטטוס ההתמחות כיום, תוצרי דיונים עם קולגות ובפורום מתמחים והמלצות לשינויים. המצגת של ד"ר עז אל דין אבו זייד
פרופ' רן טור-כספא הודה למציגים, והתייחס לנושא ייצוג נשים בוועדה: האנשים נבחרו על ידי יו"ר הר"י נבחרו בשל אופי תפקידם וממגזרים שונים ללא הבדל מגדרי. עוד הוסיף כי ייתכן שיש להתייחס באופן שונה למקצועות רפואיים שונים, ובכך לשנות את הגישה הנוהגת כיום. על כן מוצע להקים ועדות משנה שתהיינה מוקדשות למקצועות השונים. הוא ציין כי בהמשך יוזמנו אנשי האוצר על מנת להעמיק במשמעות הכלכלית של ההצעות השונות.
אלה ועדות המשנה שיוקמו: ועדת המשנה למקצועות הכירורגים; ועדת המשנה למקצועות הפנימאיים, לרבות קרדיולוגיה וגריאטריה; ועדת המשנה למקצועות הפדיאטריים; ועדת המשנה למקצוע יילוד וגניקולוגיה; ועדת המשנה למקצועות ההרדמה וטיפולים נמרצים; ועדת משנה לרופאים מומחים; ועדת משנה למקצועות מיוחדים כמו פסיכיאטריה, דימות, שיקום; ועדת משנה לאיזון בין עבודת הרופא ובריאותו לאיכות חייו. נוהלי ועדות המשנה יקבעו בהמשך, ויינתנו לוועדות כל האמצעים הלוגיסטיים לביצוע עבודתן, לרבות אפשרות לפגישות בזום. ועדות המשנה תפקידן לדון באופי המקצוע, חיי המומחה, חיי המתמחה, תורנויות, הצעות לשינויים וכו'. כל הנושאים פתוחים לדיון.
ד"ר איתן וירטהיים, יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, טען כי בשנים האחרונות הוקדש זמן רב מצד מנהלי בתי החולים כדי לשמור על החוק ועל התקנות ולתת מענה לצרכים, אבל הנושאים של עומס התורנויות ואורך התורנויות לא קיבלו פתרון. הציפייה של האיגוד היא שדיוני הוועדה יביאו סוף סוף לרגיעה במערכת. הוא הוסיף כי חסרים בוועדה נציגי משרד העבודה, הכלכלה, האוצר, המשפטים והבריאות. חסרונם עלול לגרום להיעדר תוצאות אפקטיביות בהמשך. ד"ר וירטהיים ציין כי לא זכור לו שמישהו ניסה להתגונן מפני תביעה של רשלנות רפואית בטענה שהדבר נבע מעייפות. יש לוודא שההתמחות משתפרת ולכן חשובה נוכחות האיגודים ונוכחות המועצה המדעית. כמו כן יש להביא בחשבון כי כל פיתרון יכלול תוספת כוח אדם. המצגת של ד"ר איתן וירטהיים
ד"ר סלמן זרקא, מנהל בית החולים זיו בצפת, הציג את נקודת מבט של הפריפריה הצפונית, החווה פערי בריאות ומחסור בנגישות לשירותי בריאות. יש צורך ביותר רופאים בצפון ויש שיפור בקליטת רופאים בוגרי הארץ. לצורך הפחתת שעות תורנות יש לצמצם ימי היעדרות, לקיים תורנויות מומחים, ולהגדיל את מספר התקנים.
ד"ר זרקא העלה מספר הצעות לפתרון המצב: בדיקת מספר הרופאים הזמינים בארץ לשם איוש תקנים; חלוקת תקנים לפי צורך ולא לפי מספר המיטות; חשיבה דיפרנציאלית על מקצועות הרפואה ; לבחון מחדש את המושג "תורן"; שת"פ בין בתי חולים והקהילה מבחינת כמות מתמחים ומהלך ההתמחות; מתן תמריצים לרופאים להגיע לפריפריה. המצגת של ד"ר סלמן זרקא
ד"ר גיל פייר - נציג איגוד מנהלי בתי החולים, מנה את הקריטריונים לטיפול מוצלח: טיפול בטוח וטוב 24/7 תוך שמירה על רצף הטיפול; לשמור ולשפר את איכות ההתמחות וההתנסות הקלינית; הבטחת תנאי עבודה הולמים ומניעת שחיקה. לאחר מכן מנה את הנחות העבודה הדרושות לשם שיפור ההתמחות, והציג דוגמאות לפתרונות אפשריים ואת אופן בחינת החלופות השונות. המצגת של ד"ר גיל פייר
ד"ר זאב פלדמן - מ"מ וסגן יו"ר הר"י ויו"ר ארגון רופאי המדינה, אמר כי העלאת הנושא של משך עבודה רציפה של רופאים אינה נוגעת רק למתמחים ויש לה השלכות על המומחים. בדיוני הוועדה צריך שילוב של שני דברים – הכשרה של מומחה מקצועי ועצמאי שיוכל להעניק טיפול רפואי מיטבי לכל מטופל בכל שעה ובכל מקום יחד עם הקפדה על תנאי עבודת הרופאים.
מערכת הבריאות היום מורעבת ולשינויים בשעות העבודה צפוי "תג מחיר". באפשרות הוועדה לבחון צרכים שונים במקצועות השונים, תוך מיפוי תקנים ומשאבי עזר שיסייעו במתן טיפול מיטבי תוך שמירה על תנאי העבודה והורדת עומס. אין להתפשר על איכות הכשרת הרופא. מקור חוסנה של מערכת הבריאות הוא הצוותים הרפואיים. המצגת של ד"ר זאב פלדמן
פרופ' יורם קלוגר - יו"ר איגוד הכירורגים, טען כי מחאת המתמחים אכן מוצדקת אבל הדרך בה בוחרים חברי מרשם אינה נכונה. לדבריו, מובילי המאבק לקיצור התורנויות מוכנים לקיצור התורנות על חשבון איכות ההכשרה. לעומת זאת, אחרים כמו המתמחים בכירורגיה מוכנים לקיצור התורנויות אך לא במחיר איכות ההכשרה.
תקינת המחלקות מעולם לא התחשבה בצרכי ההכשרה והחינוך הרפואי, בזמן לימוד והדרכה ובעלות כל אלה. הוא ציין את היעדר מועדי התמחות קבועים ואחידים, שאינו מאפשר בניית תהליך בהתמחות. התהליך נתון לגחמות של המערכת וקשור להסכמי שכר. יציאה לחופשות, למדעי יסוד, לחופשות בחינות וכיו"ב גורמים לתת תקינה.
איגוד הכירורגים ממליץ להתאים את תהליך ההכשרה להתמחות מבוססת תוצאים; לבטל מדעי יסוד; לשנות רוטציות מהיסוד; לקצר את ההתמחות ולפתח מסלולי בחירה למחקר והשתלמות על; לשנות לחלוטין את תבנית הבחינות ומדידת רכישת הידע בהתמחות; להתאים את ההתמחות לטכנולוגיות ושיטות הכשרה חדשות; להוסיף תקינת רופאים מתונה ומבוקרת ובעיקר תקינת עוזרי רופא; לקבוע כללי תקינה ברורים ומוגדרים במחלקה. המצגת של פרופ' יורם קלוגר
פרופ' מיכאל דרשר - יו"ר האיגוד לרפואה דחופה עמד על ההבדלים בין מקצוע רפואה דחופה למקצועות האחרים ברפואה. הוא הסביר כי האיגוד תומך בשינוי מתכונת התורנות במקצוע זה כיוון שאין בו בעיה של רצף טיפולי, וכי תורנות של 24 שעות במלר"ד אינה דומה לתורנויות אחרות. אין זמן לתנומות, ישנם אתגרים חדשים בכל תורנות, קיימת אי ודאות ובמהלך התורנות נדרש טיפול וניהול של המערכת ולא רק של המטופל.
שינוי בתורנויות המלר"ד יוביל גם לשיפור בתורנויות האחרות כיוון שהתורנים יידעו מתי עליהם לקרוא לתורן בכירורגיה לדוגמא, ובכך תתאפשרנה התנומות.
ד"ר צבי פישל - יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה: "במקצוע הפסיכיאטריה קיימת חשיבות רבה לרצף הטיפולי כך שלפחות 3-4 פעמים בשבוע מטופל מצפה לראות את הרופא המטפל שלו. לכן חשוב לבחון מודל שלא יביא לכך שהמתמחה ייעדר מהמחלקה לזמן רב. במקצוע הפסיכיאטריה יש לא מעט תקנים שאינם מאוישים כיוון שהמקצוע לא אטרקטיבי. יש ליצור תמריצים בכדי להגדיל את המספר המתמחים.
"באיגוד ערכו סקר בין המתמחים שהעלה כי במרבית המקרים לא קיימת אפשרות לתנומה במהלך ההתמחות וכי הרבה מהזמן של המתמחים מושקע בעבודה שאינה רפואית. בנוסף עלה אין קונצנזוס בנוגע לשינוי המתווה הקיים בהינתן פגיעה בתנאים אחרים, אם כי רוב המתמחים סבורים שמשמרת צריכה להיות בין 12 ל-16 שעות.
האיגוד ממליץ לבחון מודל של תורנות חצי – 15 שעות:
- מתמחה א׳ עובד בין 08:00 – 23:00 (15 שעות) ומתמחה ב׳ עובד בין 23:00 – 09:00 (10 שעות).
- מתמחה ב׳ מקבל יום מנוחה לאחר התורנות.
- כל בית החולים אמור לעבוד באותה המתכונת (אין אפשרות לפצל בין מתמחים שונים), אך הבחירה האם לעבור למתכונת זו תישאר בידי כל בית חולים באופן עצמאי.
- בממוצע – לכל מתמחה 4-5 תורנויות לילה בחודש ו-4-5 ימים ארוכים בחודש.
- לא משתנה מספר ההיעדרויות לאחר תורנות (אין פגיעה נוספת במחלקה).
- הפער בעיקרו תקציבי – תשלום שעות נוספות (150%) לעוד 2-4 מתמחים (כתלות בבית החולים) לעוד 7 שעות.
מודל הגעה לתורנות – עבודה של עד 18 שעות:
- רצף של יומיים בשבוע שבו המתמחה לא במחלקה.
- המשמעות היא חסר של כ-45 ימי עבודה בכל שנת התמחות.
- לחסר זה משמעות רבה בפגיעה בהכשרה הקלינית ובנוסף, במחלקות בהן בין מתמחה אחד לשניים במחלקה, יוכפל מספר הימים בהם לא יהיה מתמחה במחלקה.
- דורש תוספת תקנים שניתן לאייש
- ניתן לשקול לקצר רוטציה בנוירולוגיה / סבב ברפואת ילדים / מדעי יסוד
המצגת של ד"ר צבי פישל
ד"ר מולי צנגן – יו"ר איגוד ניאונטולוגיה ויילודים: "בניאונטולוגיה הפגים מחייבים נוכחות של הרופאים המוסמכים והטובים ביותר, נוכחות זו היא קריטית כיוון ששיעור התמותה בילודים הוא גבוה. כיום אין תקנון של ניאונטולוגים ורופאים ייעודיים.
"המלצות האיגוד הן מתן תמריצים לרופאים להתמחות בניאונטולוגיה, ולהמשיך ולהכיר במקצוע זה כמקצוע במצוקה. צריך להסדיר את נושא התקינה, ויש להרחיב את האישור לתורנים של רופאים בכירים in-house לילודים קריטיים. מדובר בכ-1,800 כוננויות, כאשר כעת מאושרות תורנויות חצי לרופאים בכירים.
"המלצות רוחביות: פיתוח ותיקנון עוזרי רופא, מטפלים נשימתיים, התמחות מוכוונת יכולות. תורנות של 26 שעות זו לא הבעיה, אלא הסימפטום. אם המתמחים יקבלו הכשרה נכונה, הבעיה תיעלם.
"דבר נוסף הינו פיתוח ותיקנון תפקיד של מנהלן שיפור איכות/data abstractor לסיוע באיסוף נתונים והבניית מיזמים לשיפור איכות." המצגת של ד"ר מולי צנגן
פרופ' ניר גלעדי – מנהל המערך הנוירולוגי באיכילוב ואת תחום השינה שחשובה לתפקודי המוח: "אינני מייצג אף גורם, גם לא את האיגוד הנוירולוגי. ברצוני להציג בפני הוועדה את תחום החסך בשינה. נושא זה מוכר היטב בצבא ובחיל האוויר, בקרב נהגי המשאיות, אך לא בקרב הרופאים. היעדר שינה גורם לשבץ, דימנציה, דיכאון, גירושים וכו'. לרופא כונן שניתח כל הלילה יש אותו חסך שינה כמו למתמחה. מדובר בסכנת מוות שיכולה להיות גם בנהיגה לאחר לילה ללא שינה.
"לכל התמחות יש מאפיינים משלה. בנוירולוגיה אפשר לחסוך שנה וחצי מההתמחות ללא תוספות כלשהן. צריך להבין איך לנהל תורנות, שעות מנוחה ושעות העבודה. לא הכל מתבטא בכסף. הנוירולוגיה שינתה את פניה בשלושים השנים האחרונות. יש הרבה מקום לעבודה ואני סבור כי הוuעדה יכולה להוביל את השינוי."
פרופ' יוסי קלאוזנר הביא מניסיונו האישי ודוגמא של חולה על מנת להדגים את חשיבות המחוייבות המתמשכת לחולה והמוטיבציה הפנימית, גם בתנאים של מחסור בשינה - כחומר למחשבה. פרופ' קלאוזנר הודה לדוברים ונעל את הישיבה.
הדיון שודר במלואו בשידור חי בפייסבוק