הכרה משולבת

מחלקות משולבות הן שתי מחלקות, כאשר רק אחת מן המחלקות (להלן מחלקה א') היא בעלת הכרה מלאה להתמחות ולמחלקה השניה (מחלקה ב') אין הכרה עצמאית.

1. הבקשה להתמחות משולבת חייבת לבוא משני מנהלי המחלקות האמורות להשתלב.
2. הנהלות שני בתי-החולים או המוסדות הרפואיים הציבוריים צריכים להסכים להתמחות המשולבת.
3. מנהל המחלקה המוכרת (מחלקה א') יהיה אחראי על תוכנית ההתמחות המשולבת. במחלקה ב' צריך להיות מומחה, אשר יהיה אחראי על תוכנית ההתמחות במקום במשרה מלאה. מומחה זה אינו חייב להיות מנהל המחלקה, ויכול להיות גם מנהל מחלקה בדימוס, אשר מפקח על תוכנית ההתמחות.
4. מחלקה א' תהווה "מחלקת על" למחלקה ב' ותתחייב לקלוט ממנה חולים מורכבים, במידת הצורך, כולל גיבוי מקצועי בשעות התורנות.
5. על המתמחה לשהות תחילה במחלקה א', להמשיך במחלקה ב' ולסיים את ההתמחות במחלקה א'. משך זמן השהיה במחלקה א' ו-ב' יקבע בתוכנית עבודה מפורטת, שתוגש מראש למועצה המדעית.
6. מתמחה בתוכנית המשולבת יוכל לשהות במחלקה ב' רק שליש מתקופת ההתמחות במקצוע הראשי נטו (ללא רוטציות ומדעי יסוד). תקופת השהיה במחלקה ב' יכולה להיות רציפה או מחולקת.
7. הכרה משולבת בין מחלקת ילדים למרכז לבריאות הילד בקהילה – המתמחה ישהה 6 חודשים במרכז לבריאות הילד כחלק מהתקופה במחלקת האם + 6 חודשים כחלק מרוטצית החובה + 6 חודשים מדעי יסוד, ובתנאי שהמדריך מוכר.
8. מתמחים בתוכנית המשולבת יתקבלו רק בהסכמת שני מנהלי המחלקות המשולבות.
9. שילוב המחלקות לצורכי התמחות מותנה בקיום נהלים ופרוטוקולים לטיפול במחלקה ב', אשר מקובלים גם על מחלקה א'.
10. בסיום ההתמחות, יש לקבל מכתבי המלצה משני מנהלי המחלקה.