החלטת ועדת הבירור בתלונות העמותה לדמוקרטיה מתקדמת נגד פרופ' מרדכי רביד ופרופ' יהודה אדלר
חברי ועדת הבירור
ד"ר עזי דן (יו"ר), ד"ר לי גולדשטיין, ד"ר נועה די-קסטרו.
הצדדים
המתלוננת: העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, באמצעות מנכ"ל העמותה מר שבי גטניו
הנילונים: פרופ' מרדכי רביד ופרופ' יהודה אדלר
פרטי התלונות
בתאריך 15.12.18 הגישה המתלוננת, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, שתי תלונות בטענה להתנהגות שאינה עומדת בכללי האתיקה נגד פרופ' מרדכי רביד ונגד פרופ' יהודה אדלר.
בתלונות נטען כי הרופאים שימשו כשדלנים בדיונים בכנסת מטעם חברת JUUL, המשווקת מוצרי אידוי ניקוטין לצריכה, וכי בכך למעשה עברו מספר עבירות אתיות, ובהן עיסוק במקביל להיותם רופאים בעיסוק אחר המעמיד אותם בניגוד עניינים, לקיחת חלק בפעולה הפוגעת בשלמות הגופנית של אדם ופעולה המנוגדת לחובה הכללית על רופא לפעול כמיטב יכולתו על מנת לשמור ולשפר את בריאותם של המטופלים והחברה.
בתלונות אלה, ביקשה המתלוננת כי הלשכה לאתיקה תקבע האם נעברו עבירות אתיות ע"י הרופאים, תברר מה היו האינטרסים שביקשו לקדם בכנסת וכי תידון האפשרות לקבל החלטה רוחבית עקרונית, לפיה ייאסר אתית על רופא לשמש כשדלן.
התלונות הועברו להתייחסות הנילונים, אשר השיבו עליהן בכתב.
פרופ' רביד טען בהתייחסותו לתלונה כי הוא מתנגד להנחות הבסיס של המתלוננת כי מדובר במוצר מזיק, כי לעמדתו יש להטיל הגבלות על שיווק מכשירי האידוי כדי שלא יגיעו לידי בני נוער, אולם כי חשוב לדעתו שהמוצר יהיה נגיש לציבור המעשנים כאמצעי עזר לגמילה. באשר להשתתפותו בדיון בכנסת, טען כי השתתף על מנת ללמוד את עקרונות החוק, וכי לא שוחח עם מי מחברי הכנסת בנושא. לדבריו, שוחח רק עם שני חברי כנסת שהינם מכרים ותיקים שלו. לסיכום טען פרופ' רביד כי הוא נותן ייעוץ מקצועי תמורת שכר במגוון נושאים, וכי הוא לא רואה כל ניגוד עניינים בין הייעוץ שהוא נותן לבין עבודתו כרופא.
פרופ' אדלר העלה בהתייחסותו טענות דומות – כי מטרתה של ג'ול לשפר את בריאותם ולהאריך את חייהם של המעשנים הבוגרים ברחבי העולם. את דבריו אלה הוא ליווה בתימוכין מגוונים ממחקרים ומעמדות גופים שונים בעולם. לטענתו, הוא פעל בהתאם לכללי האתיקה, על מנת לשמור ולשפר את בריאות המטופל כפרט וכחברה.
לטענת פרופ' אדלר, הגדרת המונח "לוביסט" אינה עולה בקנה אחד עם פועלו. הוא ציין כי גם בפרוטוקול ועדת הבריאות בכנסת ניתן לראות כי יו"ר הוועדה, חה"כ אלאלוף, שאל אותו באמצעות איזה תאגיד לוביסטים הגיע לישיבה, והוא השיב כי אינו לוביסט, אלא יועץ לחברה ישירות.
התייחסויות הנילונים הועברה לעיון המתלוננת, אשר השיבה בתאריך 24.2.19 כי ההגדרה מיהו לוביסט נקבעת על ידי חוק הכנסת ונבחנת על ידי ועדת ההיתרים לפעילות השדלנים בכנסת, ואינה נתונה לפרשנות של כל אדם כלפי עצמו.
צורפו לתגובת המתלוננת תלונה שהגישה בעניין לכנסת, והתשובה שניתנה ע"י הלשכה המשפטית של הכנסת, לפיה בהתאם להוראות החוק הייצוג של פרופ' אדלר מהווה פעילות שדלנית. הלשכה המשפטית של הכנסת הסתפקה בהבאת הדברים לתשומת לבו של פרופ' אדלר.
בתאריך 10.4.19 הודיעה יו"ר הלשכה לאתיקה על הקמת ועדת בירור בעניין.
באותו היום פנה פרופ' רביד אל הלשכה לאתיקה באמצעות דוא"ל, בו שב וציין כי אינו רואה כל ניגוד עניינים בנוכחותו בוועדה בכנסת, כי לא פצה פה בוועדה וכי בעיקר רצה להקשיב מדוע אמצעי עזר לגמילה מעישון נכלל בחוק שמטרתו להקטין את שיעור המעשנים. הוא ציין כי אין בכוונתו לחזור על הופעה מסוג זה בכנסת, מכיוון שהבין שהפירוש שניתן לשהותו שם, אף שלדעתו הוא שגוי, מעורר מחלוקת שאין לו כל עניין בה.
בתאריך 26.5.19 פנתה יו"ר הלשכה לאתיקה אל יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור (אז), פרופ' נדב דוידוביץ', ואל יו"ר החברה למניעה ולגמילה מעישון בישראל, ד"ר יעל בר זאב, בבקשה לקבלת התייחסותם המקצועית לטענות הצדדים.
בתאריך 24.6.19 הוגשה ללשכה לאתיקה התייחסות האיגוד והחברה לדברים. בין היתר, הושם דגש על כך שנכון להיום ייצור ושיווק של מוצרי סיגריות אלקטרוניות, לרבות של ג'ול, נעשים כמוצר צריכה, ולא כמוצר רפואי.
בעמדת האיגוד והחברה נטען כי גם החקיקה האחרונה בישראל (שבעטיה הגיעו הנילונים לדיון האמור בכנסת) קובעת למעשה שעל מוצרי איוד ניקוטין חלה אותה הרגולציה כשל מוצרי הטבק האחרים.
בתאריך 5.8.19 הוגשה ללשכה לאתיקה התייחסות חתומה ע"י 7 רופאים חברי הוועדה "לקידום האיוד והפחתת נזקי העישון", אשר יצאה נגד עמדת איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה למניעה ולגמילה מעישון בישראל וחלקה על האמור בה.
בתאריך 7.8.19 הוגש מסמך מטעם ב"כ הנילונים, ובו תגובה לעמדת המתלוננת ותגובה להתייחסות אשר הוגשה מטעם האיגוד והחברה.
לקראת הדיון בפני ועדת הבירור של הלשכה לאתיקה, הגישו הצדדים מסמכים עם הערות ובקשות נוספות. הובהר כי הטענות והבקשות יידונו במעמד הדיון, ככל שחברי ועדת הבירור יסברו שהינן רלוונטיות לבירור העניין.
בתאריך 23.10.19 שלח פרופ' רביד הודעה קצרה בדוא"ל אל יו"ר הלשכה לאתיקה, בה עדכן כי ללא קשר להתנהלות בפני הלשכה לאתיקה בנושא, הוא הפסיק את חברותו בגוף המייעץ לחברת ג'ול.
דיון בוועדת הבירור
בתאריך 10.12.19 התקיימה ישיבת ועדת הבירור במשרדי הר"י ברמת גן, בהשתתפות:
- מצד המתלוננת: מר שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, ועו"ד יפעת סולל.
- מצד הנילונים: פרופ' מרדכי רביד, עו"ד איתן האזרחי, עו"ד הדס בר גיורא.
פרופ' יהודה אדלר בחר שלא להתייצב לדיון.
- לבקשת הלשכה לאתיקה, התייצבו לדיון פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, וד"ר יעל בר זאב, יו"ר החברה למניעה ולגמילה מעישון.
- חברי ועדת הבירור: ד"ר עזי דן (יו"ר), ד"ר לי גולדשטיין, ד"ר נועה די-קסטרו.
ליוו את הוועדה גב' קרן משיח צוונג, רכזת הלשכה לאתיקה, ועו"ד בני אבישר, יועץ משפטי ללשכה לאתיקה.
בפתח ישיבת ועדת הבירור, ציינו חברי הוועדה כי קראו את החומרים אשר הוגשו על ידי שני הצדדים. ניתנה למתלונן, מר שבי גטניו, האפשרות לשטוח את טענותיו, לאחר מכן התייחס הנילון פרופ' רביד לדברים ולאחר מכן התקיים דיון, במסגרתו ניתנה זכות הדיבור גם לעורכי הדין מטעם הצדדים, לפרופ' לוין ולד"ר בר זאב.
באשר לפרופ' אדלר, קיימה ועדת הבירור את הדיון במעמד צד אחד, וזאת בהתאם לסמכותה עפ"י סעיף 15.3 לתוספת ד' בתקנון הר"י.
מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מר שבי גטניו, פתח בתיאור פועלה של העמותה, תוך שימת דגש על מאמציה בנוגע להסדרת הלובינג (שדלנות). הוא הבהיר, כי הדגש בתלונות שהוגשו על ידי העמותה אינו במקרים הנקודתיים של פרופ' אדלר או פרופ' רביד, אלא על הסוגיה העקרונית של רופא המשמש כלוביסט מטעם חברות מסחריות.
לטענתו, נשבר סטטוס-קוו בכך שלראשונה התייצבו רופאים לדיון בכנסת ושימשו לוביסטים מטעם חברה מסחרית כלשהי. לדבריו, אין זה נכון שרופא יגיע לדיון במעמד שכזה, שכן לא יתאפשר לו לשטוח את טענותיו באופן אובייקטיבי לכאן ולכאן. בישראל, בשונה מבארה"ב למשל, ניתן זמן קצוב וקצר ביותר להצגת טענות, מה שייאלץ את הרופא המשמש כלוביסט להציג עמדה חד צדדית ונחרצת באופייה.
לדבריו, ניתן לקבל את הטענה כי הרופאים הנילונים הגיעו בתום לב לדיון, מבלי להבין שהם למעשה משמשים לוביסטים. אנשים לא רוצים להיות מוגדרים לוביסטים בשל מוניטין שלילי שדבק בהגדרה זו.
הוא תיאר כי כאשר רופא ותיק ומנוסה כפרופ' רביד מגיע לדיון בכנסת, ומציב את כל כבודו וכובד מעמדו לצד החברה המסחרית, מצליחה החברה להחדיר מסרים שאחרת לא היו מוצאים את דרכם אל משכן הכנסת.
באשר לג'ול, נטען כי אילו היה מדובר במוצר גמילה, הדיון כלל לא היה מתקיים. המוקד מבחינה זו טמון בכך שהמוצר משווק לציבור הרחב, כמו שמשווקות הסיגריות "הרגילות".
פרופ' מרדכי רביד פתח את דבריו באמירה כי המעמד בו הוא נמצא מביך, מבייש ומקומם עבורו. הוא טען כי סבר שהוא באמת פועל על מנת לסייע לאנשים להיגמל מעישון. הוא ראה, ועדיין רואה, במכשירי האיוד כלי מסייע להפסקת עישון. בראייתו המקצועית, מסטיק ניקוטין, מדבקת ניקוטין ואיוד ניקוטין הם היינו-הך. חברת ג'ול ביקשה ממנו חוות דעת מקצועית. הם הציעו לשלוח לו חומרים לשם כך, אך הוא סירב לקבל חומרים מהחברה ועשה את איסוף החומר ואיתור המחקרים הקיימים בנושא בעצמו. הוא התייחס בעיקר למחקרים אשר נתמכו ע"י מוסדות ממשלתיים מקובלים וניסה להיות אובייקטיבי ככל יכולתו.
הוא הוזמן לדיון בכנסת. לדבריו, הוא הבין שהמדינה רואה בסיגריות ובמכשירי האיוד אותו הדבר, ולכן רצה לבוא לשמוע את הדיון ולהתרשם בעצמו. הוא תיאר כי הזדמן לדיונים בכנסת בהזדמנויות שונות רבות בעבר, וכי זו הפעם הראשונה בה התבקש לענוד שרוך כתום של לוביסט, דבר אשר נודע לו לראשונה בהיותו בשערי הכניסה לכנסת.
פרופ' רביד הבהיר כי השתתף בשתי ישיבות של הוועדה, בהן לא הוציא הגה. הוא לא הגיע, לדבריו, במטרה לשמש לוביסט. הוא הצטער מכך שרוב המשתתפים בדיון שגו בעובדות המדעיות שדיברו עליהן.
פרופ' רביד הבהיר כי לו ידע שיכנו אותו "לוביסט" או לו היה חושב שמצפים ממנו לשוחח עם חברי כנסת, לא היה מגיע. לטענתו לא הפר את כללי האתיקה הרפואית. הוא רואה את עצמו קורבן לקמפיין שמקדמת התנועה לדמוקרטיה מתקדמת. פרופ' רביד ציין כי הוא מציע להיזהר ממסקנות המחקרים בנושא, משום שמדובר בדבר חדש. לדבריו, מדיניות הגמילה מעישון במדינת ישראל נכשלה.
עו"ד האזרחי טען כי מכשיר האיוד משמעותית פחות מסוכן מעישון סיגריות, והציג טענות הן נגד העמדה המקצועית של איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה למניעת עישון והן לאופן הצגת הדברים, אשר לטענתו כלל קפיצות לוגיות. לטענתו, ג'ול כלל אינה חברת טבק, כפי שמנסים להגדיר אותה.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הציג את עמדת האיגוד בנושא. הוא תיאר כי האיגוד פועל נגד כל מוצרי העישון לצריכה, מסיגריות ועד מוצרי איוד. לטענתו, השאלה המרכזית העומדת על הפרק היא האם ראוי שרופא במדינת ישראל ישמש שדלן של חברה אשר מייצגת מוצר צריכה שמזיק לבריאות? בכך גם עסק גם המסמך שהוכן על ידי האיגוד.
חברות מסחריות אשר מציגות מוצר המזיק לבריאות בטענה שהוא מהווה "פעולה למען בריאות הציבור", ועוד מעמידה רופא בחלוק לבן שידגים זאת מדעית, זה אקט שעשוי להיות מאוד מבלבל ומטעה.
פרופ' לוין הפנה למסמך "הצהרות הלשכה לאתיקה של הר"י בדבר הקשר בין רופאים לבין חברות טבק ועמדתה הנחרצת במאבק בעישון ונזקיו", והדגיש את אחת הנקודות החשובות בסיכום עמדת הלשכה לאתיקה: "הלשכה לאתיקה מחזיקה בעמדה כי לא מתקבל על הדעת שרופאים חלילה ימליצו או יעודדו שימוש כלשהו במוצרי טבק על סוגיהם השונים, וזאת כחלק מההתחייבויות האתיות לעשות טוב ולא להזיק".
לדברי פרופ' לוין, בדומה לדבריו של מר גטניו, הביקורת הינה בסוגיה העקרונית, ולא מופנית באופן אישי כלפי פרופ' רביד או פרופ' אדלר.
ד"ר יעל בר זאב פתחה את דבריה באמירה כי היא שמחה לשמוע שפרופ' רביד לא נעזר במאמרים שהוצעו לו. היא ציינה כי חברות הסיגריות עשו בעבר שימוש ברופאים לצורך קידום האינטרסים שלהן וכי זוהי צורת עבודה מוכרת, לצערה הרב. ד"ר בר זאב עמדה על הצורך להבחין בין נתונים על כך שהאיוד פחות מזיק מסיגריות, אמירה איתה היא מסכימה, לפחות על פי חלק מהספרות, לבין הפעולות שהחברות המסחריות עושות. לדעתה, הרופאים נוצלו במידה מסוימת על ידי חברת ג'ול. באשר ליעילות של מוצרי האידוי לגמילה מעישון, ציינה ד"ר בר זאב כי אמנם יש נתונים לפיהם לסיגריות האידוי הצלחה כפולה לעומת תחליפי ניקוטין אחרים, אולם מנגד הם ממשיכים להיות ממכרים לניקוטין, בניגוד לתחליפים האחרים. ד"ר בר זאב הזהירה מפני השוואת מחקרים על שימוש במוצרי איוד בין מדינות שונות, וזאת בין היתר עקב השוני בין מדינות מבחינה רגולטורית ומבחינה תרבותית, באשר להרגלי צריכה ולקיום הוראות הרגולציה.
ד"ר בר זאב שללה את הדמיון בין תכשירים רפואיים לגמילה מעישון, כגון מסטיקים או מדבקות ניקוטין, לבין מכשירי האיוד המשווקים כמוצרי צריכה, ועמדה על כך שישנו הבדל תהומי בין סיגריות האידוי לצריכה לבין כל מוצר אחר להפסקת עישון אשר הוכר כתכשיר רפואי, שכל תופעות הלוואי שלו ידועות ורשומות בעלון למטופל.
מר שבי גטניו ועו"ד סולל סיכמו את עמדת המתלוננת בכך שאין להם רצון או כוונה שיינקטו סנקציות אישיות מצד ועדת הבירור של הלשכה לאתיקה נגד פרופ' רביד או פרופ' אדלר, אלא מעוניינים באמירה עקרונית של הלשכה לאתיקה בנושא הרופא המשמש לוביסט.
לטענתם, מוצר מסחרי מזיק, שאולי מזיק פחות מסיגריה אך עודנו מזיק לבריאות, אינו בר השוואה לתרופה כלשהי שמטרתה להועיל. ישנה בעייתיות רבה לדעתם בהתייצבות לפני המחוקק בשמה של חברה מסחרית, ומבקשים שלא ימעיטו ביכולות של חברות מסחריות לקדם את האינטרסים שלהן.
עו"ד האזרחי השיב על ההערה כי הרופא הוא אדם בעל ידע ויש לאפשר לו את הזכות להביע את דעתו. סתימת פיות היא דבר שגוי אשר גם יפגע באמון ברופאים.
פרופ' רביד סיכם את דבריו בכך שהיה באפשרות העמותה לדמוקרטיה מתקדמת לפנות ללשכה לאתיקה בבקשה לדיון דיון עקרוני. לא כך הם עשו, אלא העדיפו להגיש תלונות אישיות נגדו ונגד פרופ' אדלר. הפגיעה הזו הייתה מיותרת, ורק במעמד הדיון חזרו בהם והציגו את השאלה העקרונית בלבד. הוא נפגע באופן אישי מכך, וגם מהדלפות שהיו לתקשורת לאורך ניהול ההליך בלשכה לאתיקה. הדברים נעשו, ועל פגיעה זו כבר אין אפשרות לתיקון או חזרה.
לשאלת ועדת הבירור, פרופ' רביד הבהיר כי לא קיבל תשלום לצורך קידום נושאים בכנסת. לדבריו, במציאות הישראלית, הוא לא חושב שרופא צריך להיות לוביסט.
החלטת ועדת הבירור
ועדת הבירור מביעה את מורת רוחה מכך שהנילון, פרופ' יהודה אדלר, בחר שלא להתייצב לדיון.
לאחר שנשמעו המשתתפים בדיון ולאחר שנקראו כל החומרים אשר הוגשו לה, הגיעה ועדת הבירור להחלטה.
כפי שצוין לעיל בהרחבה, כבר בתחילת הדיון, הודיע מנכ"ל העמותה המתלוננת, מר שבי גטניו, כי העמותה למעשה חוזרת בה מהטענות האישיות כלפי הנילונים, פרופ' רביד ופרופ' אדלר, וכי היעד של העמותה היה להעלות את הנושא לדיון לפני הלשכה לאתיקה, בתקווה להביא לקביעה העקרונית כי רופא לא יוכל לשמש שדלן.
משנפתח הליך הבירור והובאו הדברים לפתחה, ועדת הבירור הייתה סוברנית לקבוע האם נעברה עבירה אתית או אם לאו. עם זאת, הוועדה נדרשה לתת משקל בהחלטתה לשינוי המהותי בעמדת המתלוננת.
ועדת הבירור התרשמה מדבריו של פרופ' רביד בדיון, אשר באו לידי ביטוי גם בתגובותיהם בכתב של שני הנילונים, כי הוא אכן מאמין, על פי הידע המקצועי שלו, כי מוצר האידוי שהתבקש לחוות דעתו עליו הינו פחות מזיק מסיגריה, כי ביכולתו לשמש אמצעי בידיהם של מעשנים לצורך הפחתת נזק ואף לגמילה מעישון, וכי פרופ' רביד כמובן אינו תומך במכירה של המוצר לציבור הלא-מעשנים, ובמיוחד לבני נוער. לצד זאת, ועדת הבירור התקשתה לקבל את הטענות, אשר נתפשו בעיניה במידה רבה כמיתממות, כי התייצבות הנילונים בכנסת כנציגים של חברת ג'ול נעשתה שלא במסגרת מאמצי קידום מכשיר האידוי כמוצר צריכה בפני הכנסת.
לאחר בחינת מכלול השיקולים והנתונים שהיו לפניה, קבעה ועדת הבירור כי אין למצוא את הנילונים אשמים בעבירה אתית.
בהחלטתה התחשבה הוועדה, בין היתר, בהצהרותיו הכנות של פרופ' רביד, כי לו היה צופה שהתייצבותו בכנסת תפורש באופן בו פורשה היה נמנע ממנה. באופן דומה, התרשמה ועדת הבירור כי גם פרופ' אדלר לא ראה עצמו לוביסט מטעם החברה המסחרית, כפי שעולה גם מפרוטוקול הדיון של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת (פרוטוקול מס' 897 מתאריך 27.11.18). לכך הצטרפו גם אמירות משתתפי הדיון משני צדי המתרס בנושא.
על אף קביעתה לגבי הנילונים בנסיבות מקרה זה, ועדת הבירור מבקשת לפרסם בזאת אזהרה לכל ציבור הרופאים כי בעת שהם משמשים יועצים עבור גוף כלשהו, הם עלולים להיות מזוהים עם אותו הגוף, מעשיו ומטרותיו, כפי שקרה במקרה הזה.
כמו-כן, למרות שהנילונים עצמם, כאמור, לא נמצאו אשמים בעבירה אתית, ביקשה ועדת הבירור להדגיש את הביקורת הרבה שיש לה כלפי חברת ג'ול, אשר פועלת לשיווק מוצר צריכה ממכר ומזיק לציבור הרחב, וכי אינה מתמקדת, למרות הצהרותיה, בציבור המעשנים בלבד. כפי שעלה בבירור גם מעמדת איגוד רופאי בריאות הציבור, ככל שכוונותיה של חברת ג'ול היו זהות להצהרותיה, מן הראוי היה שהייתה פועלת לרישום סיגריית האידוי כתכשיר לגמילה מעישון, כפי שנעשה בתכשירים ובתרופות אחרים. ביקורת דומה הועברה גם בדיון המדובר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
חברי ועדת הבירור סבורים כי השאלה העקרונית – האם ראוי או לא ראוי מבחינה אתית כי רופא ישמש לוביסט, מצריכה דיון ערכי ומשמעותי. לפיכך, סוגיה זו תועלה על ידם לפני יו"ר הלשכה לאתיקה, לבחינת הבאתה לדיון במליאת הלשכה לאתיקה.
לפני ועדת הבירור הועלו טענות כי פרטים מתוך ההליך הודלפו והגיעו לכלי תקשורת. ועדת הבירור מביעה את מורת רוחה על פרסומים והדלפות מתוך ההליך, ומבקשת מהצדדים לשמור על איפוק והגינות, ולהימנע מפרסום כלשהו בטרם תהיה החלטתה חלוטה.
לסיום, חברי ועדת הבירור מודים לד"ר יעל בר זאב ופרופ' נדב דוידוביץ' על שנענו לבקשת הלשכה לאתיקה והגישו את התייחסותם, ומודים לד"ר יעל בר זאב ופרופ' חגי לוין על השתתפותם בדיון.
החלטת הוועדה תפורסם תוך ציון פרטי הצדדים.
על החתום:
|
________________
ד"ר נועה די-קסטרו
חברת ועדת הבירור
|
________________
ד"ר עזי דן
יו"ר ועדת הבירור
|
________________
ד"ר לי גולדשטיין
חברת ועדת הבירור
|
ניתנה ביום: 19 בינואר 2020