"חינוך רפואי זו ההתמחות שלנו ולכן התמחות מבוססת תוצאים היא הנושא אותו אנו מקדמים יחד עם מספר איגודים על מנת להגדיר כיצד תראה תקפות ההתמחות בשנים הקרובות ולמעשה מי המתמחה אותו/ה אנו רוצים לראות בקדמת הרפואה בשנים הקרובות", כך פתח פרופסור גידי פרת יו"ר המועצה המדעית את דבריו בפתח הפאנל בהנחייתו. הפאנל נערך בכנס האיגודים שעסק ב"חינוך רפואי בהתמחות".
תפקיד שלנו כמורי המתחים לבחון מה הם המיומנויות הקריטיות הנדרשות על מנת שנפיק מתהליך ההתמחות את התוצאה הטובה ביותר עבור המתמחה ונסייע בצמצום השחיקה בתהליך.
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שכבר החל ביישום התכנית CBME מסביר שעל מנת שהתהליך יבוצע ראשית יש לבצע תהליך הסברתי בתוך האיגוד ואנו ביצענו סקר בקרב המומחים והמתמחים . יצאנו ללמוד מה קורה בעולם וקיימנו מספר רב של שיתופי פעולה עם שחקנים מובילים ויחד הקמנו צוות היגוי, ועדת התמחות, מפגשים עם המנהלים שלנו ועם המועצה המדעית ובשיתוף משרד הבריאות. "טיפ חשוב להצלחה הוא: "סוכני שינוי – שינוי הפרדיגמה שמתמחים אינם באים לעבוד אלא ללמוד. זה השינוי התרבותי. החבר'ה האלה בגיבוי מנהלי הפגיות יובילו את תהליך השינוי." התכנית פועלת בצורה מדודה כל פעם בפגיה אחת ולא בבת אחת על מנת שנוכל לבצע התאמה מיטבית.
פרופ' יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירורגים תיאר את השלבים והקשיים להחלת תכנית CBME בישראל. "הצלחתי לשכנע שהתמחות במנגנון שוליה אינה יכולה להיות בעידן המודרני. אי אפשר לבקש מהמתמחים לעשות מה שדרשו מאתנו ולוותר על חיי משפחה. היעד העיקרי של השינוי שהמתמחה הבוגר יהיה מיומן דיו לעמוד לבד בחדר הניתוח. היעד הזה בלתי ניתן להשגה."מנגנון הלמידה בישראל ובארה"ב ובקנדה אינו זהה, ונדרשה התאמה ספציפית של התכנית לישראל. להכשיר מתמחה בכירורגיה נדרשים 60-70,000 ₪ לכל ההתמחות, זה כלום בהשוואה להכשרת טייס".
ד"ר אלה קיטרוסר יו"ר פורום המתחים בהסתדרות הרפואית הציגה את נקודת המבט של המתמחים ביישום תכנית CBME. "היתרון העיקרי של CBME עבור המתמחים הוא לעדכן ולהגדיר מחדש את הסילבוס שלנו – הסילבוס הכירורגי, המיומנויות הלא-כירורגית אלא כישורים קליניים אחרים, וחשובה גם חשיפה לעבודה בקהילה כדי שנדע איך לעבוד בה אחרי שנצא מההתמחות. אני מוצאת יתרון משמעותי בתכנית, ניצול הזמן של המתמחה, כל מתמחה יכול להתמקד במה שנדרש לו, לכל מאיתנו חוזקות וחולשות וקצב למידה שונה. "חלק מהכעס של המתמחים נובע מהעומס, השחיקה והצורך לעשות עבודות שלאו דווקא מקדמות את ההתמחות שלנו. משובים דחופים יעזרו לוודא שיש למידה. להגביר את האכיפה על המחלקות, תשמרו עלינו כדי שנקבל הוראה טובה".
פרופ' פרת הדגיש כי אחד מעקרונות ההתמחות המבוססת תוצאים הם הערכה ומשוב תמידיים על ידי כל צוות המומחים. זו האחריות שלנו.
את הפאנל חתם פרופ' שמואל רייס, מנהל פדגוגי, ביה"ס למיומנויות של המועצה המדעית שהוא מאבות תכניות הלמידה והחינוך הרפואי. "הבסיס של התמחות מבוססת תוצאים הוא שידע מקצועי הוא חיוני אך אינו מספיק. יש אוסף מיומנויות חשוב לא פחות. מלבד המשימות יש אתגרים תקשורתיים, אתיים, לכולנו יש הכרה שהמיומנויות האלו צריכות להיות חלק מן ההתמחות וגם לשלב בבחינות".
ארבעת הנושאים העיקריים שאותם אנו מקדמים בתכנית הם: משוב, מנטורינג, מנהיגות, המתמחה כמורה. נושאים נוספים שיעלו מהשטח ייבחנו וזאת בנוסף לנושאי מניעת שחיקה וחוסן של מתמחים שהם חלק מהתכנית.
פרופ' פרת סיכם את הפאנל והגדיש את החשיבות של המשוב מהשטח על מנת לקיים דיאלוג מפרה, "כבר כעת אנו מקיימים דיאלוג עם מספר איגודים ונשמח לשבת עם איגודים נוספים להצלחת התכנית".
צילום: איציק בירן