המתלונן:
רופא מתמחה, אשר היה ברוטציה בבית חולים
הנילון:
רופא מומחה, אשר היה באותה העת אחראי המתמחים באותו בית חולים
המתלונן הגיש את תלונתו ללשכה לאתיקה בטענה כי הנילון פגע בו, דיבר אליו באופן מזלזל ומשפיל וכי התנהגותו זו מהווה חלק ממסכת התנהגותית בעייתית שלו כלפי מתמחים נוספים.
לטענת המתלונן, בתקופת הרוטציה התעוררה בעיה בלוח התורנויות שלו, אותה ניסה לפתור בשיחה עם הנילון. זמן קצר לאחר אותה שיחה, בעודו בישיבה עם מנהל המחלקה בה עשה את הרוטציה, פרץ הנילון בפתאומיות לחדר והטיח בו בצעקות: "אתה חוצפן, אתה שקרן, אני לא אוותר לך, אני עוד אראה לך... ". לטענת המתלונן, הנילון ניצל את מעמדו ההיררכי כאחראי מתמחים, וכי הוא הרשה לעצמו לא פעם לשקר, לאיים, להשפיל ולהיות אלים מילולית כלפי מתמחים.
בתגובתו, תיאר הנילון כי מעולם לא רב או פגע ברופא או איש צוות כלשהו. הנילון תיאר בתגובתו את הדרישות מהמתמחים אשר מגיעים לרוטציה, וכי נושא התורנויות מסודר בשגרה בין המתמחים. הוא אינו מעורב בנושא בשגרה, ומגיעים אליו רק מקרים של בעיות אישיות או התנהלות לא תקינה. לדבריו, כאשר פנו סדרני התורנות אל הרופא המתלונן, הוא סירב והערים קשיים. הובהר לו שאם לא ישלים את דרישות הסבב, לא יחתמו לו על הסבב כולו. הנילון הסביר כי על אף שהמתלונן התנהל בצורה לא תקינה, הובן לו כי מתקיימות לגביו נסיבות משפחתיות חריגות, ועל כן בא לקראתו בנוגע לעמידה במטלותיו כמתמחה, לפנים משורת הדין. למחרת הודה לו המתמחה על ההתייחסות הנעימה אליו בהודעת ווטסאפ. עם זאת, סדרני לוח התורנויות עדכנו כי המתלונן הביע התנגדות ולא עמד גם בתנאים המקלים שנקבעו עבורו. נוכח האמור, שלח הנילון הודעת ווטסאפ למתלונן על מנת להבהיר את דבריו.
למחרת, הופתע הנילון לגלות שהמתלונן פנה למנהל המחלקה בה שהה בסבב מאחורי גבו. הוא שב והודיע לו כי ללא קיום החובות המוטלות עליו בסבב לא יחתמו לו על פנקס ההתמחות. הנילון יידע בעניין את האחראי במחוז, וציין כי מימיו לא נתקבל בהתנהגות מהסוג הזה, אשר כללה תחמנות, שקרים וניסיון לעקוף סמכות. הוא תיאר כי נהג ברגישות ברופא, וכי הזדעזע מהתנהגותו. האחראי במחוז קרא למתמחה לשיחה, ואחריה השלים המתמחה את המטלות המקלות אשר סוכמו עמו והוא השלים את הרוטציה.
לטענת הנילון, המתלונן פנה גם להנהלת בית החולים בנושא, אשר ביצעה בירור ומצאה את הנילון דובר אמת וגיבתה אותו ואת מעשיו. הנילון עמד על כך שמדובר בעלילה אשר מכפישה את שמו. להתייחסותו של הרופא הנילון, צורף מכתב מגבה מהנהלת המוסד הרפואי.
נוכח העמדות המנוגדות והטענות החמורות לכאורה שהועלו בתלונה, הודיעה יו"ר הלשכה לאתיקה כי תוקם ועדת בירור על מנת לשמוע את הצדדים ולהכריע האם נעברה עבירה אתית.
בפתח ישיבת ועדת הבירור, ציינו חברי הוועדה כי קראו את החומרים אשר הוגשו על ידי הצדדים. חברי ועדת הבירור שמעו את שני הצדדים בזה אחר זה, קיבלו לידיהם מסמכים שהצדדים הגישו ושמעו עדים שהתייצבו להעיד.
המתלונן סיפר כי עד האירוע מושא התלונה, היחסים בינו לבין הנילון היו מצוינים. לדבריו, מטרתו בהליך בלשכה לאתיקה אינו לפגוע ברופא הנילון, אלא לקבל הכרה בעלבון ובפגיעה שחווה והתנצלות על כך.
המתלונן סיפר כי במהלך אותה שיחה אישית וגלויה בינו לבין הנילון, הבין כי הסיכום היה שיברר עם משפחתו האם אפשרי שיבצע תורנויות במתווה חלקי מסוים, וכי היה עליו להשיב בעניין לאחר יממה. למחרת הוא הודיע לסדרן התורנויות שלצערו, גם מתווה זה לא אפשרי. יום לאחר מכן, נכנס אל מנהל המחלקה לשיחה אישית, מתוך רצון לשתף אותו באשר על ליבו. לטענת המתלונן, הנילון התפרץ לחדר בו ישב עם מנהל המחלקה והטיח בו האשמות וכינה אותו "שקרן" ו"חצוף". הוא נפגע הן מצורת ההתבטאות, והן מכך שהפגיעה שחווה נעשתה על רקע היחשפותו בפני הנילון בשיחה פתוחה ורגישה זמן קצר קודם לכן.
בתום שמיעת גרסתו של המתלונן, הציג הנילון את הדברים מנקודת מבטו. לתחושתו מדובר בעלילת דם, בתלונה מוקצנת ולא מוצדקת אשר גרמה לו עוול. לדבריו, לא רק שנהג כראוי עם המתלונן, הוא נהג בו ברגישות רבה, עשה למענו לפנים משורת הדין ובסופו של יום נאלץ להתמודד עם התלונה שפגעה בו מאוד. הוא מעולם לא נתקל בסוג כזה של התנהגות מצד מתמחה.
הנילון הציג את עמדתו באופן מפורט ומסודר, תוך הגשת מסמכים רלוונטיים והעדת שני עדים מטעמו: האחד סדרן תורנויות בעת הרלוונטית והשני סגן מנהל בית החולים. בנוסף, הוגש תצהיר של עד נוסף, סדרן תורנויות נוסף. לדברי הנילון, האמת והיושרה הם נר לרגליו. את הדברים שאמר למתלונן אמר לאור השתלשלות האירועים, בהם הרגיש כי הוא עשה עבורו המון, פעל עמו לפנים משורת הדין, אך הצעדים שנעשו עבורו נוצלו לרעה.
חברי ועדת הבירור הפנו מספר שאלות אל הצדדים, ומהתשובות שניתנו להם עלה כי הנילון ניסה להעביר למתלונן את המסר בדבר החובות המוטלות עליו בצורה מתחשבת, רגישה ועדינה, אשר ככל הנראה התפרשה באופן לא ברור ע"י הנילון, שמצדו הבין כי מדובר בשאיפה בלבד, אשר תלויה ביכולתו מבחינת המצב המשפחתי אליו נקלע.
הנילון הביע בפני ועדת הבירור את הפגיעה הקשה שחווה מאופן הניסוח של התלונה, במיוחד של סעיפים מסוימים אשר לדבריו השחירו את פניו מאוד ולא שיקפו אמת, וזאת אחרי המאמצים שעשה לסייע למתלונן ולהקל עליו, גם במחיר ביקורת מצד המתמחים האחרים אשר סידרו את לוח התורנויות. עוד הוסיף הנילון, כי ציפה מהמתלונן שיחזור לשוחח איתו פעם נוספת במידת הצורך, וכי אין זה ראוי שניסה לעקוף אותו ופנה למנהל המחלקה (הגם שאינו עוסק בנושא התורנויות של המתמחים).
חברי ועדת הבירור הקריאו למתלונן את הסעיפים האמורים מתוך תלונתנו, אשר כאמור כללו טענות חמורות מאוד כלפי הנילון, וניסו לברר עד כמה הם מבוססים. המתלונן השיב כי הדברים נכתבו בסערת רגשות בעת שהיה פגוע מהנילון. לדבריו, ישנם מתמחים נוספים שטענותיו הכלליות רלוונטיות אליהם, אך הם לא היו מעוניינים להתלונן או להופיע כעדים ולא היו בידיו ראיות כלשהן לאישוש הטענות. לשאלות חברי ועדת הבירור, השיב המתלונן כי לא היה עד למקרים בהם הנילון העליב מתמחים אחרים וכי לא היו לו תקריות קודמות עמו. היחסים ביניהם היו טובים עד האירוע המדובר.
חברי ועדת הבירור התרשמו מכך שהמתלונן ביקש שלא להרע לנילון, אלא לקבל הכרה על הפגיעה הרגשית שחווה. כמו-כן, חברי ועדת הבירור התרשמו מכך שהנילון מסור מאוד למתמחים שתחתיו, וכי הוא פועל רבות למענם ולרווחתם. כך היה גם במקרה זה.
לאור האמור, ניסו חברי ועדת הבירור לסייע לצדדים לצמצם את הפערים ביניהם.
החלטת ועדת הבירור
בתיווך ועדת הבירור, הגיעו הצדדים להסכמות:
המתלונן חזר בו מהסעיפים הפוגעניים שכתב בתלונתו. סעיפים אלה מחוקים ובטלים, והמתלונן התנצל בפני הנילון על ניסוחם.
הנילון התנצל על כך שעשה שימוש בביטויים "שקרן" ו"חוצפן", על אף שהדבר נבע ככל הנראה מאי הבנה.
לא נמצאה עבירה אתית כלשהי מצדו של הנילון.
חברי ועדת הבירור התרשמו כי המתלונן היה שרוי בסערת רגשות, וכי הסעיפים הפוגעים בתלונתו נכתבו על ידו בעידנא דריתחא. עם זאת, לדעת חברי ועדת הבירור סעיפים חמורים אלה הטילו עננה קודרת על הנילון, ללא הצדקה, באופן שגרם לו עוול, וטוב עשה המתלונן שחזר בו מסעיפים אלה והתנצל עליהם.
עוד התרשמו חברי ועדת הבירור מפועלו הרב של הנילון למען המתמחים שתחתיו וממידת מסירותו, עד כדי כך שהיה מוכן להתנצל על התבטאותו אשר נבעה מאי הבנה, כשנוכח שהמתמחה שלפניו פגוע מאמירתן בפורום ובהקשר בהם נאמרו.