ד"ר סייק, יו"ר הוועדה לחינוך רפואי בהסתדרות הרפואית הטורקית, התמקד בהרצאתו ביחסי מטפל-מטופל בעבר, בהווה ובעתיד.
לדבריו, הרפואה התפתחה מבחינה היסטורית מאומנות למדע, וממדע לטכנולוגיה, כאשר יחסי מטפל-מטופל עמדו תמיד בבסיסה, והיו לנדבך מרכזי באיכות הטיפול הרפואי. ליחסי המטפל והמטופל יש היבטים שונים, לרבות תרבותיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים ואנתרופולוגיים, וניתן לזהות בהם מספר רכיבים חשובים, בהם הטיפול האישי, הזכות למידע, תקשורת, הסכמה מדעת ועוד.
יחסי מטפל-מטופל עברו במהלך ההיסטוריה כמה שלבים – מהמודל הפטרנליסטי, שאופיין בתלות המטופל בסמכות הרפואית ועד למודל השיתופי של ימינו, בו הרופא והמטופל מקבלים החלטות בצוותא. בין הסכנות האורבות בימינו ליחסי מטפל-מטופל ניתן למנות את אובדן המגע האנושי ועמו הערכים החברתיים בעקבות חדירתה המסיבית של הטכנולוגיה, לצד התפתחותן של ציפיות מוגזמות מהטיפול מצד המטופל. גם נגישות המטופל למידע רפואי צפויה להשפיע על יחסי מטפל-מטופל, ולתרום לאבחון יתר ולטיפול יתר בעקבות מידע לא אמין ומוטה מסחרית שיגיע לידי המטופל דרך רשת האינטרנט ואמצעי התקשורת השונים.