הנחיות לרופאים לזיהוי ואיתור אלימות בין בני זוג

• היו ערניים לאינדיקציות של התעללות או הזנחה.
• זכרו לשאול באופן שגרתי כחלק מהאנמזה שאלות הנוגעות באלימות.
• בצעו בדיקת הערכה מקיפה וחפשו חבלות או פגיעות.
• שאלו שאלות ישירות אודות האלימות. (דוגמאות בהמשך)
• חשוב שהראיון יעשה תוך שמירה על סודיות ופרטיות המטופלת, כך שייעשה ללא נוכחות אדם נוסף בחדר. חשוב ליצור אווירה של אמון ולהבטיח סודיות.
• הקשיבו למטופלת שלך. האמינו לה.
• הדגישו בפני המטופלת שהאלימות היא שלילית, אסורה על-פי החוק ולאף אחד אין זכות לפגוע בה. חשוב לגנות את האלימות, אך לא להאשים את המטופלת שאינה פועלת לשינוי מצבה.
• בשיחתם עם המטופלת שמרו על כבודה והכירו באלימות אשר היא חווה לטענתה. גלו רגישות ושמרו על גישה לא שיפוטית ביחסכם אליה וביחסכם כלפי האדם שפגע בה. שמרו על אוירה תומכת. התייחסו ברצינות לכל דיווח על אלימות. 

חשדו בקיומה של אלימות במשפחה, אם המטופלת ניסתה להתאבד או מראה סימנים של דיכאון או חרדה. בעיות מנטליות כגון התקפי פאניקה, מחסור בשינה, נטיות אובדניות, התמכרות לאלכוהול או לסמים, סימנים של לחץ פוסט-טראומטי, רגשות בדידות וחוסר יכולת להתמודד יכולים להוות סימנים לאלימות מתמשכת.

חקרו בצורה מעמיקה יותר אם המטופלת מכחישה שהיא סובלת מאלימות, אך על גופה פגיעות בלתי מוסברות או אם ההסבר שלה אודות החבלות (הפגיעות) אינו נשמע סביר. היו ערניים לסתירות בין סיפורה של המטופלת לבין הפגיעות שהיא סובלת מהן. חפש חבלות, צלקות, שברים או פגיעות מרובות בשלבים שונים של החלמה.

פגיעות נפוצות של קורבנות אלימות מצד בני זוגם שכיחות באזור הפנים, האזור האחורי של הראש, בחזה, בשדיים, בבטן ובאיבר המין. ייתכנו כוויות, חבלות, סימני חנק על אזור הצוואר, או סימני אחיזה בזרועות. הכאת נשים בהריון מכוונת בדרך כלל לאזור הבטן או השדיים.
 

• יתכן שהמטופלת תימנע מליצור קשר עין ולהתנהג בעצבנות יתרה או בצורה שאינה מתאימה לפגיעות שמהן היא סובלת.
• פניות חוזרות לחדר מיון או למרפאת הרופא בשל פגיעות כרוניות, תלונות מעורפלות או לא ברורות יכולות להצביע על קריאה לעזרה.
• היו חשדניים אם היה איחור ממשי בהגעה לקבלת טיפול. ייתכן שהקורבן לא יוכל לצאת עד שתוקפו עוזב את הבית.
• בן זוג אלים יכול להתלוות למטופלת, או לדרוש להישאר עמה. ייתכן שהוא יהיה יותר להוט להסביר מה קרה ולענות על כל השאלות בעבורה. במקרה זה, ניתן לבקש מבן הזוג לצאת מהחדר.
• עליכם להיות מודעים לחשיבותה הרבה של יצירת אווירה בטוחה ופרטית לתשאול, וכן לפתח גישה תומכת ולא שיפוטית כלפי אלימות בין בני זוג.
• במקרה של חבלה, ראיינו את המטופלת בפרטיות, ושאלו שאלה ישירה: האם מישהו פגע בך? האם החבלות נובעות ממכות שקיבלת?
• במקרה של סימפטומים של חרדה או דיכאון או ניסיון התאבדות, שאלו: עם מה קשה לך להתמודד בחייך? מה מכריע אותך?
• המשיכו במתן שאלות שגרתיות לבדיקה רפואית;

הסבירו שאתם שואלים את כל מטופליכם את השאלות הללו, כחלק מקבלת ההיסטוריה הרפואית שלהם.

משפט פתיחה מומלץ: מאחר ובעיית האלימות כלפי נשים היא בעיה אוניברסלית, אני נוהג/נוהגת לשאול את כל המטופלות שלי מספר שאלות:

• האם את חשה בטוחה בביתך?
• האם בן זוגך (בעל, חבר,ידוע בציבור או הגרוש) פגע בך פיזית (דחף, בעט, היכה, סטר וכדומה)?
• האם בן זוגך מנסה לשלוט בהתנהגות שלך? באילו דרכים?
• מה קורה כאשר מתפתח ריב או ויכוח ביניכם? כיצד הוא מגיב?
• האם בן זוגך משפיל או מעליב אותך?
• האם בן זוגך מגביל אותך כספית?
• האם בן זוגך מפקח על צעדייך או מונע ממך להיפגש עם אנשים?
• האם בן זוגך מאיים עלייך שיפגע בך?
• האם בן זוגך ברגעי כעס נוהג לשבור לפצים?
• האם בן זוגך כפה עלייך לקיים עמו יחסי מין כאשר לא היית מעונינת בכך, או הכריח אותך לבצע אקטים בעלי אופי מיני שלא רצית בהם? האם זה בסדר לומר "לא"?
• הזכרת שבן זוגך שותה אלכוהול/נוטל סמים. כיצד הוא מתנהג כאשר הוא שותה/משתכר או נוטל סמים? האם הוא אלים פיזית או מילולית?
• האם בן זוגך נושא נשק (ברשיון או שלא ברשיון), והאם הוא מאיים שיעשה בו שימוש?
• האם את מרגישה צורך לנהוג בזהירות רבה, ולחשוב פעמיים על מה שאת אומרת ועושה בסביבת בן זוגך?
• האם אי פעם הוכית כאשר היית בהריון?
• האם את פוחדת מבן זוגך?
• האם ישנם גילויי אלימות כלפי קטינים במשפחה?