ד"ר פרידמן, בן 34, מתמחה ברפואת המשפחה במכבי שירותי בריאות. נשוי לטליה, רופאה מתמחה בגניקולוגיה, אב לנויה בת 6 וחצי, הילה בת 3 וחצי ויותם בן שנתיים, יליד ישראל, גר בתל-אביב, למד רפואה באוניברסיטת תל-אביב, לקראת סיום ההתמחות, לאחר מעבר בחינת שלב ב' בהצלחה.
מאת מיכל סבו-וינברגר
מדוע בחרת להיות רופא?
"רפואה היא מקצוע מרתק בעיניי. יש בה הכל: תקשורת עם אנשים שונים, יכולת לייעץ, לתמוך, לטפל, לחקור, ללמוד כמעט בכל יום משהו חדש. כל אלה, בסופו של דבר, גורמים להמון סיפוק".
מתי ידעת שזה המקצוע בו תעסוק?
"כבר לאחר סיום התיכון, ניסיתי להתקבל ללימודי רפואה במסגרת העתודה בצה"ל, אך ציון הפסיכומטרי שלי לא הספיק. לאחר שירות צבאי, החלטתי לא לוותר - נבחנתי עוד פעמיים! ועברתי את סף הקבלה. אני לא בטוח שהנתונים שלי היו מספיקים היום כדי להתקבל...".
צילם: יונתן בלום
מדוע בחרת דווקא בתחום רפואת המשפחה?
"בחרתי רק בסוף לימודי הרפואה. לאחר שעברתי כבר בכל המחלקות בבתי החולים, במסגרת הלימודים. הבנתי שמאפייני המקצוע והדרישות הייחודיות לו, הם המתאימים ביותר עבורי".
מה מיוחד בתחום זה בעינייך?
"רפואת המשפחה מיוחדת בהרבה מובנים: ראשית, אנו משקיעים רבות בתחום הרפואה המונעת, שהיא לדעת כולם הרפואה החשובה והמועילה ביותר. שנית, רפואת המשפחה מגוונת ביותר. ביום מסויים ניתן לפגוש אנשים שונים כל-כך זה מזה, עם בעיות שונות ומגוונות. קשה מאוד 'לנחש' מה הסיפור המיוחד שהביא עמו המטופל שנכנס עכשיו בדלת.
הבעיות הן לרוב ראשוניות, לא מעובדות, ומובעות בצורה שונה על-ידי כל מטופל. אין מיד בדיקת דם זמינה או הדמיה כמו בתחומים רבים אחרים שבבית-החולים. פתרון 'הבעיה' לעתים מורכב ומותיר ספק גדול בסוף המפגש. הספק הזה מייחד מאוד את המקצוע, לעתים מטריד, אך בעיקר הופך אותו למעניין כל-כך. לבסוף, יש לנו רצף טיפולי שיכול להימשך שנים רבות. הזמן מאפשר לנו להכיר את המטופל ומשפחתו, לגייס משאבי טיפול נוספים, לאבחן, לתמוך. הזמן הוא ממש כלי טיפולי".
מהן התכונות הדרושות לרופא בתחום בו בחרת?
"להבדיל מהר בין 'דחוף', 'חשוב' ו'סובל דיחוי', לדעת להיות קשוב ולא להיות כל הזמן אקטיבי, לחיות בשלווה ובהרמוניה עם הספק (כך גם ליהנות ממנו), ולדעת להתייעץ ולחלוק כל הזמן עם עמיתים למקצוע".
מיהו המודל שלך ומדוע?
"במהלך הלימודים וההתמחות נחשפים לכל-כך הרבה רופאים, בעלי גישות שונות. אני חושב שמכל אחד מהם השאלתי, לפעמים ברשותם, תכונה, אימרה (לעתים גם בדיחה), מחשבה וגישה שמצאו חן בעיני".
מהן התוכניות שלך בתחום? לאן אתה שואף להתקדם?
"זו שאלה מאוד רלוונטית, וברפואה היא כנראה תמיד כזו. בכל כמה שנים יש צומת דרכים. גם כעת, לקראת סיום ההתמחות שלי, האפשרויות הן רבות. אני מאוד מקווה להשתלב בהוראת רפואה לסטודנטים ולמתמחים, ואפילו לקהל הרחב. יתכן וארצה לעשות תת התמחות, אך בכל מקרה אהיה רופא משפחה".
מה מרגש אותך בעבודה?
"מאוד מרגש ומשמח אותי לראות שיצרתי קשר טוב ומיוחד עם מטופלים. זה לא כל-כך פשוט ומובן מאליו. לא מזמן יצאתי לחודש חופש לצורך לימודים לקראת בחינת שלב ב'. במהלך החופשה, כשבדקתי את יומן העבודה שלי, ראיתי שיש מטופלים שקבעו תור ליום הראשון שאחזור, למרות שיכלו לבקר אצל כל רופא אחר. הבנתי שיש כאלה שמחכים לי, שבכל זאת נוצרה בינינו סוג של מחויבות".
האם יש לך תחביב מיוחד? אם כן מהו?
"האמת שכן...במשך שנים רבות, מגיל 10, ניגנתי בצ'לו. מאז לימודי הרפואה ניגנתי פחות. בתקופת ההתמחות (לא רק שלי – גם של אישתי) הצ'לו נדחק לפינה (בסלון...). אימא שלי מאוד מאוכזבת. הבטחתי לה ולעצמי שכשאגדל – ובעיקר שילדיי יגדלו – אהיה נגן".
מה מתסכל אותך בעבודה?
"זה נכון לכל מקצועות הרפואה ונושא נדוש, אני יודע, אך הוא ממשיך לתסכל. אני מתכוון לזה שאחרי כל-כך הרבה שנות לימוד (כולל התמחות), ושעות בילוי עם הספרים על חשבון המשפחה וחברים, צריך לעבוד קשה מאוד כדי להתפרנס בכבוד. ככל הנראה, לא מספיק לעבוד 'די קשה'....".
מהי גישתך לשפעת החזירים? האם עלולה להתפתח למגיפה או שקיימת היסטריה חסרת פרופורציה לגבי העניין?
"אכן מדובר במגיפה. אני לא מרגיש שהציבור בהיסטריה, אך הוא בהחלט מודאג. כנראה גם ממסרים ומשינויי מדיניות תכופים שאנחנו (מערכת הבריאות) ביצענו. כפי הנראה, מדובר במחלה מדבקת מאוד, אך קלה יחסית. מבחינת תחלואה ותמותה, השפעת העונתית קשה ממנה.
יש לנו כאן תפקיד חשוב – שוב, במניעת הדבקה, גם דרך מתן חיסון לאוכלוסיות בסיכון, הסברה, איתור וטיפול מוקדם במקרים הקשים – למעשה, בדיוק כמו בשפעת העונתית".
האם אתה מנהל אורח חיים בריא? אוכל נכון, ישן מספיק, ועוסק בפעילות גופנית?
"אני משתדל, אבל בגדול...לא. אלא אם כן לרוץ אחרי 3 ילדים נחשב לפעילות גופנית...
למעשה, להיות רופא ועוד נשוי לרופאה זה אף פעם לא אורח חיים בריא...זה אולי אפילו גורם לסיכון. לפחות זה עוזר לי להבין את המטופלים שלי, שחלקם מתקשים כמוני בעניין הזה. גם מהם אני מבקש שישתדלו".
כיצד אתה מבצע הפרדה בין העבודה לבית?
"בסך הכל, חיי היומיום, עם 3 ילדים קטנים ואישה מתמחה ברפואה, מחייבים אותי לדעת להפריד בין עבודה לבית. מצד שני ההפרדה מורכבת. זה מקצוע שעוסק ב'סיפור חיים של אנשים', ומעלה המון מחשבות, רגשות, הרהורים. בנוסף, יש לי רופאה מייעצת בבית....תמיד מפתה לשמוע 'חוות דעת' שנייה".
במחשבה לאחור, היית בוחר שוב ברפואה?
"בהחלט, ואולי אף אמליץ על כך לילדיי".