ד"ר יניב שילה, בן 33, נשוי לנירית ואו-טו-טו אבא. הזוג הצעיר, פלוס תינוק בדרך, מתגורר בתל-אביב, ויש גם כלב – בשם גופי. את לימודי הרפואה עבר על ספסלי הפקולטה באוניברסיטת תל-אביב. לאחר סיום הלימודים, עשה שנת סטאז' בבי"ח בילינסון ובשנתיים האחרונות מבלה במחלקה האורולוגית באסף הרופא.
זו היתה אהבה ממבט ראשון: "חודש בלבד במחלקה האורולוגית הספיקו לי כדי לדעת שזה מה שאני רוצה לעשות", הוא אומר. ויש לו גם מסר חשוב: "לאחר שהשתתפתי באחד הניתוחים המורכבים בתחום האורולוגיה – כריתת כיס שתן ושחזורו מחדש על-ידי קטע מעי – הבנתי שאורולוגיה היא לא 'כירורגיה קטנה', כפי שלעתים מקטלגים אותה".
מאת מיכל סבו-וינברגר
מה הוביל אותך לבחירה בתחום הכירורגיה האורולוגית?
"בחירת ההתמחות באורולוגיה היתה לגמרי במקרה. יש לציין, כי החשיפה לתחום האורולוגיה במסגרת לימודי ביה"ס לרפואה היא מינורית, ולמעשה באה לידי ביטוי ב'קלרקשיפ' (סבב בין המחלקות השונות – מ.ס.ו) הנמשך לא יותר משבוע או שבועיים במשך כל תקופת הלימודים הקליניים. כבר בתחילת ההתמחות, הבנתי שהתחום הכירורגי קורץ לי וזה הכיוון. בשלב זה, בהמלצת חבריי, החלטתי לבחון את התחום האורולוגי. חודש במחלקה האורולוגית הספיק לי כדי להבין שזה מה שארצה לעשות בתום תקופת ההתמחות.
בעייני, היתרון העיקרי בתחום האורולוגיה הוא ה'וורסטיליות' של המקצוע. הוא כולל ניתוחים אונקולוגיים, ניתוחים אנדו-אורולוגיים, כירורגיית ילדים, ניתוחים אורו-גניקולוגיים ותחומים רבים אחרים.
צילום: יונתן בלום
מדוע דווקא באסף הרופא?
"הבחירה במחלקת אורולוגיה באסף הרופא נבעה ממספר שיקולים. ראשית, מדובר במחלקה המנוהלת על-ידי מ"מ יו"ר המועצה המדעית. באופן טבעי, היא מתאפיינת באוריינטציה אקדמית ברורה - מתקיימים בה דיונים אקדמיים כחלק מהשגרה, נערכים בה לימודים למתמחים ומחקרים רפואיים. שנית, מדובר במחלקה בעלת נפח עבודה גדול ומגוון. סיבה שלישית היא שהמחלקה מורכבת מצוות עבודה הכולל רופאים בכירים, מהשורה הראשונה בתחום האורולוגי בארץ, ומתמחים היוצרים סביבת עבודה משפחתית, חברית ותומכת".
מהן שעות העבודה שלך?
"העבודה במחלקה מתחילה בשעה שבע בבוקר. מועד סיום העבודה, מאידך, אינו קבוע ומוכתב לפי העומס במחלקה. מספר התורנויות נע בין 6 ל-9 תורנויות בחודש, כאשר בתום התורנות, לאחר סיבוב בוקר, משוחרר התורן לביתו".
האם קיים רופא, בארץ או בחו"ל, המהווה עבורך מודל לחיקוי? מיהו הרופא האידיאלי בעיניך?
"אנחנו כבר לא חיים בעידן של דמויות להערצה, אך במהלך החיים המקצועיים נתקלים בלא מעט אנשים שכל אחד מהם יכול להוות דוגמה לעשה או אל תעשה, וכך מתגבשת התפישה כיצד צריך להיראות הרופא האידיאלי. בעיני, הרופא האידיאלי צריך להיות ישר, מקצועי, מסור למטופליו וצנוע".
מהן התוכניות שלך בתחום? לאן אתה שואף להתקדם?
"לאחר ההתמחות, המטרה היא להתקבל ללימודים במרכז רפואי מוביל בחו"ל, לאחד מהתת-תחומים באורולוגיה - טרם החלטתי לאיזה מהם. ובעתיד, לחזור ארצה ולשלב את הידע והניסיון במחלקה".
מה מתסכל אותך בעבודה?
"מתסכל אותי לראות אנשים שמזניחים את עצמם מבחינה רפואית עד כדי הפקרות. כך לדוגמה, חולה עם גידול בכיס השתן הממשיך לעשן במהלך אשפוזו למרות שהוסבר לו שקיים קשר ישיר וברור בין עישון להתפתחות גידולים בכיס השתן. מתסכלים אותי מצבים בהם אתה מגלה, כי לעתים ידה של הרפואה קצרה מלהושיע".
מה מעניין אותך לחקור?
"אני נמצא בתחילת דרכי בהתמחות, כך שבשלב זה ישנם תחומים רבים המסקרנים אותי מבחינת מחקר - החל בהתנהגות ביולוגית של גידולים, מענה טיפולי לבעיות אורולוגיות וכלה בהבנת תהליכים ביולוגיים מולקולריים".
מהו הניתוח המסובך ביותר בו השתתפת?
"אחד הניתוחים המורכבים ביותר בתחום האורולוגיה הוא כריתת כיס שתן ושחזורו מחדש על-ידי קטע מעי. מדובר בניתוח האורך למעלה מארבע שעות ודורש מיומנות כירורגית מהמעלה הראשונה. זהו, אגב, הניתוח שלאחר שהשתתפתי בו הבנתי שאורולוגיה היא לא "כירורגיה קטנה" כפי שלעתים מקטלגים אותה".
מה אתה אוהב בעבודה שלך?
"ישנם הרבה דברים מהם אני נהנה בעבודה. ראשית, הקצב המסחרר של העבודה הוא משהו שלא רואים במקצועות אחרים. מספר החולים בהם אתה נתקל ביממה הוא עצום, ולעתים יש תחושה שחולה שראית בתחילת היום הוא היסטוריה רחוקה עד כדי כך שקשה להאמין שאכן המפגש איתו היה רק לפני מספר שעות. שנית, העובדה שהרוטינה היא העדר רוטינה, כך שכל יום הוא יום חדש עם מרכיב של הפתעה. שלישית, תחושת סיפוק והצלחה לאחר ניתוח מוצלח או טיפול שהביא לשיפור מצבו של חולה. אחד הדברים היפים, שיש למקצוע להציע, הוא האפשרות לגלות את הפנים הנוספות של החולים מלבד המחלה שהביאה לאשפוזם".
תאר את אחד הימים הקשים ביותר שעברת?
"ניתן לחלק את הקושי לשניים: קושי פיסי בימים של עומס עבודה, בהם כוס המים הראשונה מגיעה לגרונך רק בשעות אחר הצהריים, וזוהי אינה הגזמה, וקושי נפשי של אחריות לאחר סיבוך שקרה בחולה שניתחת. אין ספק, שהקושי הפיסי בטל בשישים לעומת הקושי הנפשי. כך לדוגמה, אני זוכר את ההרגשה הנוראית של מפגש עם חולה שהסתבך לאחר פעולה שביצעתי. הדאגה, המחשבות ומצב הרוח שהולכים איתך הביתה הרבה לאחר שהחולה מתייצב, וכך גם תהיות לגבי מידת ההתאמה שלך למקצוע ומה יהיה בפעולה באה".
במה עוסקת רעיתך, נירית? מהו יחסה למקצוע בו בחרת?
"נירית היא מורה לחינוך מיוחד בבי"ח גהה, ובימים אלו נמצאת במהלך הפרקטיקום במסגרת תואר שני בייעוץ חינוכי. נירית מלווה אותי עוד טרם התחלת ההתמחות, וללא התמיכה והפרגון שלה היה לי קשה להתקדם. צריך להבין, שהמקצוע גוזל זמן רב עוד הרבה מעבר לזמן הפעילות של ביה"ח, כך שלולא הוויתורים והתובנה למצב היה קשה להסתדר".
האם יש חולה שלא תשכח לעולם?
"ודאי, ישנם חולים רבים שלא אשכח. בדרך כלל, מדובר בחולים אשר היו מאושפזים משך זמן רב, חולים שנפטרו במחלקה וחולים שיצרת עמם קשר של מעבר לחולה מטופל. לדוגמה, ישנו חולה שהיחסים עמו הפכו עד מהרה ליחסים חבריים עם שיתוף בנושאים אישיים".
כיצד תגדיר את חיי החברה בקרב הרופאים במחלקה שלך?
"חיי החברה הם טובים מאוד, בהתחשב בזמן המועט הפנוי שלנו. המפגשים בין כלל הרופאים ובנות/בני זוגם מתקיימים בעיקר באירועים חברתיים, ובין המתמחים – בתדירות גבוהה יותר".
מה אנשים צריכים לעשות כדי לא להגיע לניתוח במחלקה שלך?
"לא תמיד ניתן למנוע את הופעת המחלות בהן אנו מטפלים במחלקה, אולם אין ספק שאורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, שתייה מרובה והימנעות מעישון עשויים להפחית את הסיכוי להיפגש איתי במסגרת העבודה במחלקה".
האם אתה מנהל אורח חיים בריא? אוכל נכון, ישן ועוסק בפעילות גופנית?
"אין ספק שהתחלת ההתמחות מהווה נקודת ציון בכל הנוגע לשמירה על אורח חיים בריא. מאז תחילת ההתמחות, הפסקתי לבצע פעילות גופנית שביצעתי במשך שנים. לגבי תזונה נכונה, אף פעם לא נמניתי עם נאמניה וכנראה שאף פעם לא אהיה. שינה היא נושא כאוב מאז תחילת ההתמחות. אין ספק, ששעות השינה הצטמצמו בצורה ניכרת אך אני משתדל לישון לפחות 5-6 שעות בלילות בהם אני לא תורן".
מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?
"התחביב העיקרי שלי, טרם ההתמחות, היה פעילות ספורטיבית - שנזנח לגמרי לאחר התחלת ההתמחות. כמו כן, חלה ירידה דרסטית בקריאת ספרות שאינה רפואית".
בראייה לאחור, האם היית בוחר לעסוק בתחום שלך?
"עם הזמן, אני יותר ויותר בטוח כי זו הבחירה הנכונה. למרות הוויתורים הרבים הכרוכים בעבודה, מדובר בזכות גדולה, עבודה מאתגרת עם סיפוק גדול בצידה".
האם חל שינוי, לדעתך, ביחס הציבור לרופאים?
"היחס לרופאים הוא בעיני נגזרת של מספר מרכיבים, החשובים בהם הם חינוך ונסיבות. מטבע הדברים, הנסיבות בהן נפגשים חולים ובני משפחותיהם עם רופאים הן מלחיצות ולא שגרתיות, כך שלעתים נסיבות לא שגרתיות גורמות לתגובות לא שגרתיות. באופן כללי, הייתי אומר כי מרבית החולים ובני משפחותיהם מתייחסים בכבוד לרופאים, ולצידם קיימים גם מקרים יוצאים מהכלל של אלימות מילולית ופיסית כלפי רופאים".