חברי וחברות האקדמיה

שם: פרופ' עינת אבן-ספיר ויזר

תחומ/י מומחיות: רפואה גרעינית

בית חולים: המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

אוניברסיטה: הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

תפקיד/ים: מנהלת המכון לרפואה גרעינית, פרופ מן המנין בדימות במסלול הרגיל, MD PhD

תיאור מחקר:
דימות היברידי מולקולרי מורפולוגי: SPECT-CT, PET-CT, PET-MR
פיתוח ויישום קליני של חומרים חדשים ברפואה גרעינית
דימות סרטן: פרמקוקינטיקה של חומרים רדיואקטיבים, דימות בטכנולוגית PET, טיפול בחומרים רדיואקטיבים (טרנוסטיקה)
דימות תפקודי של המוח במחלות נוירודגנרטיביות ובפרקיסון.

שם: פרופ' יעקב בורנשטיין

תחום מומחיות: נשים ויולדות

בית חולים: מרכז הרפואי לגליל

אוניברסיטה: אוניברסיטת בר-אילן

תפקידים: פרופסור בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, ופרופסור כבוד באוניברסיטת באונס איירס שבארגנטינה. יו"ר החברה לחקר ומניעת מחלות המועברות על ידי מגע מיני. מנהל לשעבר של מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל וכיום מנהל המעבדה לכאב במוסד.

תיאור מחקר:

חקירת מנגנוני הכאב בדרכי המין והאגן. במיוחד וולודיניה – כאבים בפתח הנרתיק.

יצרנו מודל חיה של וולוודיניה, ובו הראינו את התהליך שבו זיהומים חוזרים בקנדידה גורמים לריבוי סיבי עצב והגברת מהירות ההולכה בהם, וכך לרגישות יתר (אלודיניה), הנמשכת גם לאחר שהדלקת הראשונית חולפת. מצאנו שבתגובה לאותות ממדיאטורים המשתחררים במהלך דלקת, חלבוני ההעברה העצבית מובילים לשינוי ארוך טווח בסיבי העצב. הגלוטמאט המשוחרר מרקמות דלקתיות או פגומות מפעיל קולטן מטבוטרופי לגלוטמט 5 במסופי עצבים היקפיים, מה שמוביל לרגישות בתעלת הקולטן TRPV1, האחראית על תחושות חום וצריבה, וקולטן TRPA1, האחראי על תחושת קור וכאב. יתרה מכך,  Nerve Growth Factor (NGF) המשוחרר במהלך דלקת מתאי פיטום (Mast cell) או מהרקמה ההיקפית מפעיל את TRKA בעצבים היקפיים, כך שנגרם עיצבוב יתר והגברת הרגישות בסיבי העצב. את תפקיד תאי הפיטום ביצירת השינויים בעצבים, הוכחנו על ידי חסימת פעילותם בעזרת תרופות.

שם: רפאל ביאר

תחומי מומחיות: קרדיולוגיה, הנדסה רפואית

בית חולים: רמב"ם

אוניברסיטה: טכניון

תפקידים: פרופסור אמריטוס טכניון, קרדיולוג מצנתר, נשיא אגודות הידידים רמב"ם 

תיאור מחקר: מחקריי עסקו בפיתוח טכנולוגיות בתחומי הקרדיולוגיה תוך חיבור בין הרפואה וההנדסה. תחומי העניין העיקריים היו מודלים וסימולציות של הלב, החייאה וסיוע ללב כושל, בהמשך פיתוח של סטנטים לעורקים הכליליים ולאחרונה פיתוח מערכות רובוטיות לצנתור כלילי. הרובוט הראשון לשימוש קליני פותח ברמב"ם ובטכניון במסגרת חממה יישומית וכיום נמצא בשימוש בכל העולם.

שם: פרופ' תמיר בן-חור

תחום מומחיות: נוירולוגיה (ניורו-אימונולוגיה)

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: העברית

תפקידים: מנהל האגף לרפואת המוח, מרכז רפואי הדסה, יו"ר החברה לנוירו-אימונולוגיה בישראל

תיאור מחקר: רפואה רגנרטיבית למוח ובפרט למחלת טרשת נפוצה באמצעות השתלת תאי אב ומודולציה של תאי אב אנדוגנים במוח, אינטרקציות דו-כיווניות בין תאי אב של מערכת העצבים לבין תאי המוח, מנגנונים דלקתיים בפתוגנזה של מחלת אלצהיימר, אבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר ופיתוח תרופות המשנות את מהלך המחלה.

שם: פרופ' דינה בן יהודה

תחום מומחיות: המטולוגיה

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: העברית בירושלים

תפקידים: מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים

תיאור מחקר: פיתוח תרופה ללימפומה המתבססת על אריזה של חלבון פרואפופטוטי שמצאנו ארוז בננו-פרטיקל עם ליגנד נסוג CD40

שם: פרופ' איתן גלון

תחומי מומחיות: פנימית וגנטיקה

בית חולים: הדסה עין כרם

אוניברסיטה: אונ' העברית בירושלים

תפקידים: פרופסור מן המניין לתרפיה גנטית ותאים באוניברסיטה העברית בירושלים, ורופא בכיר ביחידת הכבד של בית החולים האוניברסיטאי העברי הדסה.

תיאור מחקר:

אני במהלך 12 השנים האחרונות ניהלתי את המכון לתרפיה גנטית ותאים בבית החולים האוניברסיטאי העברי הדסה שהקמתי. זה הצריך גביית מימון לבניית המכון בשלב ה-Seed וגיוס ומימון כל פעילויות המחקר מכספי מענקים, שיתופי פעולה עם התעשייה וגיוס כספים. היום אנחנו 10 קבוצות מחקר, עם 90 חוקרים.

שם: ניר גלעדי

תחומי מומחיות: פרקינסון, הפרעות תנועה, הפרעות הליכה ונפילות, גנטיקה של מחלת פרקינסון

בית חולים: המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי

אוניברסיטה: אוניברסיטת תל אביב

תפקידים: נוירולוג מומחה, פרופסור מן המניין במסלול הרגיל בפקולטה לרפואה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ומנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל אביב

תיאור מחקר: נושאי מחקריו של פרופ' גלעדי הם בתחום הליכה ונפילות, הפרעות תנועה וכן בתחום הגנטיקה במחלת פרקינסון. במהלך שלושה העשורים האחרונים, פרופ' גלעדי הקדיש זמן רב למחקר בנושא היבטים ייחודים של קפאונות בהליכה בחולי פרקינסון, וכן למאפייני השלב המקדים (פרודרום) של מחלת פרקינסון, תוך התמקדות בסמנים ביולוגים לזיהוי מוקדם ולניבוי ההתדרדרות מאדם בסיכון לחולה במחלת פרקינסון. מאמץ מדעי מחקרי מיוחד מפנה פרופ' גלעדי להבנת התרומה הגנטית למחלת פרקינסון ובנוסף הוא מקדיש מאמץ מיוחד גם לקידום מחקרים קליניים בטכנולוגיות חדשניות לעצירה או מניעת מחלת הפרקינסון וכן לטיפול לשיפור סימני מחלת הפרקינסון במחקרים פאזה ראשונה, שניה ושלישית.

פרופ' רון דגן, בוגר הרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  הינו פרופסור לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

לאחר סיום התמחות נסע לפלושיפ במחלות זיהומיות ילדים באוניברסיטת רוצ'סטר.

עם חזרתו לארץ, פרופ' דגן ייסד את היחידה למחלות זיהומית ילדים  במחלקה לרפואת ילדים בבית חולים סורוקה בבאר שבע ושימיש כמנהלה משנת 1987 ועד 2014 וממשיך כחלק מהצוות.

פרופ' רון דגן מכהן בוועדה הלאומית המייעצת בנושאי מחלות זיהומיות וחיסונים מאז שנת 1991. הוא ממייסדי הארגון העולמי למחלות זיהומיות בילדים (WSPID), עמית באגודה האמריקאית למחלות זיהומיות (IDSA) ובאגודה האירופאית למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות (ESCMID), וחבר כבוד בארגון האירופאי למחלות זיהומיות בילדים (ESPID). 

פרופ' דגן כיהן כחבר בוועד המנהל של הארגון הבינלאומי למחלות זיהומיות (ISID; 2010-2016), כנשיא הארגון האירופאי למחלות זיהומיות בילדים (ESPID ; 2004-2006), כנשיא הארגון העולמי למחלות זיהומיות בילדים (WSPID; 2006-2009) וכנשיא החברה העולמית לפנאומוקוקים ומחלות פניאומוקוקאליות (ISPPD; 2010-2016).

פרופ' דגן מכהן כחבר בוועדת העורכים של מספר כתבי עת אשר עוברים ביקורת עמיתים, לרבות כתבי העת הבאים: Pediatric Infectious Disease Journal, Human Vaccines and Immunotherapeutics, Journal of Infectious Diseases, Clinical Infectious Diseases and Vaccine. מוענקים לו מימוני מחקר ופרסים רבים. הוא כתב למעלה מ-550 מאמרים מקוריים, סקירות ופרקי ספרים, והציג למעלה מ-550 פרזנטציות בכינוסים לאומיים ובינלאומיים.

פרופסור דגן זכה להכרה בינלאומית הודות למחקריו, המתמקדים בעיקר באפידמיולוגיה, בביטויים ובפתוגנזה של מחלות אשר ניתנות למניעה על ידי חיסונים, בפיתוח חיסונים וביישומם; תוך שימת דגש מיוחד על חיסונים נגד חיידקי הפנאומוקוקוס, על האפידמיולוגיה של זיהומים בדרכי הנשימה בקרב ילדים, על היבטיו הקליניים של החיסון כנגד עמידות חיידקי הפנאומוקוקוס לאנטיביוטיקה, על הפתולוגיה של דלקת האוזן התיכונה ועל חיזוי תגובה בקטריולוגית לסוגי אנטיביוטיקה שונים. 

תחומי מומחיות: ילדים, נפרולוגיה ילדים

בית חולים: מרכז הרפואי שיבא

אוניברסיטה: בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

תפקידים: 

1. מנהל יחידה נפרולוגיה ילדים, ביה"ח ספרא לילדים, שיבא.

2. מנהל המכון לחקר תאי אב בילדים, ביה"ח ספרא לילדים, שיבא

3. מנהל מרכז סגול לרפואה רגנריטיבית בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

4. דיקן למחקר וחדשנות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

5. מופקד הקתדרה ע"ש קליינמן לנפרואורולוגיה, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב

תיאור מחקר:

פרופ' דקל עומד בראש מעבדת מחקר בתחום תאי גזע ורפואה רגנרטיבית.

המחקר אותו מוביל מתמקד בהתפתחות, ברגנרציה ובהנדסת הרקמות של תאי גזע בדגש על כליות וסרטן.

שם: פרופ' איתי חוברס

תחומ/י מומחיות: מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי  (AMD)

בית חולים: המרכז הרפואי הדסה

אוניברסיטה: האוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקיד/ים: מנהל מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה

מכהן בקתדרה על שם Jonas Friedenwald למחקר ברפואת עיניים של האוניברסיטה העברית.

תיאור מחקר: ניוון מקולרי גילי (נמ"ג,(age related macular degeneration. הפתוגנזה של המחלה בדגש על מעורבות תאי מונונוקלארים ובפרט מקרופגים בשלב האטרופי והנאווסקולרי, וכן שימוש בתאים אלו כביומרקרים וכמטרה טיפולית לנמ"ג. כמו כן, חקר הגנטיקה של נמ"ג והקשר של הגנטיקה לפנוטיפ של המחלה וקצב ההתקדמות שלה לרבות תגובה לטיפול תוך ניתוח מידע קליני וניתוח תמונות רשתית בשיטות של למידת מכונה.

שם: פרופ' דן טרנר

תחומי מומחיות: ילדים, גסטרו ילדים

בית חולים: המרכז הרפואי שערי צדק

אוניברסיטה: העברית

תפקידים: סמנכ"ל מו"פ וחדשנות, מנהל המכון לגסטרו ילדים

תיאור מחקר: פרופ' טרנר עוסק במגוון מחקרי אפידמיולוגיה קלינית במחלות מעי דלקתיות בתחום של הערכת פעילות מחלה (פיתוח כלי מדידה שונים), אפידמיולוגיה (big-data) ניבוי (כולל בינה מלאכותית של מאגרי מידע וברמת המטופל multi-omics), טיפול (כולל מחקרים קליניים מבוקרים), מניעת המחלה (מחקר קליני מבוקר, ומחקרי big data), ותזונה במחלת קרוהן (כולל מחקרים קליניים מבוקרים).

שם: פרופ' שמחה יגל

תחום מומחיות: מיילדות וגניקולוגיה

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: העברית

תפקידים: פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, מנהל האגף למיילדות וגניקולוגיה, בית חולים הדסה; חבר מייסד של האגודה הישראלית לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה

תיאור מחקר: דימות וחומרי דימות-בתחום המחקר הבסיסי, עבודת המרכז לחקר השליה שלנו מתמקדת בתפקוד תאי השליה ובביטוי גנים בהתפתחות השליה. בפרט חקרנו את המנגנון המולקולרי של פלישת טרופובלסט בהשרשת הריון ובהתפתחות השליה.

אנו ממשיכים במחקרינו לגבי היקף ראש העובר והשפעתו על תהליך הלידה בלידה רגילה ובהתערבויות וסיבוכים שונים בלידה. לאחרונה פרסמנו מחקרים המיישמים בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה לפיתוח אלגוריתמים מנבאים לסיכון ללידה קיסרית ולסיכוי ללידה מוצלחת לאחר ניתוח קיסרי (VBAC).

לאחרונה, יחד עם עמיתים מהמחלקה הקלינית שלנו ומדענים מהמרכז לחקר השליה ומכון ויצמן, חקרנו את המיקרוביום הנרתיקי בחולות הסובליות מזיהום נרתיקי חיידקי עקשן. לבסוף, מאז תחילת מגיפת ה-SARS-CoV-2 היינו חלק ממחקר רב-מרכזי גדול של CoViD-19 באוכלוסיית נשים הרות בישראל.

שם: פרופ שי יזרעאלי

תחום מומחיות: המטולוגיה אונקולוגיה ילדים

בית חולים: מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

אוניברסיטה: תל אביב

תפקידים: מנהל המערך להמטולוגיה אונקולוגיה ילדים בשניידר, ראש מרכז דותן לחקר ממאירויות המטולוגיות באוניברסיטת תל אביב

תיאור מחקר: חקר הפתוגנזה של ממאירויות המטולוגיות תוך שימוש במודלים פרה קליניים ושיטות גנומיות מתקדמות, והתמקדות על תסמונות של פרהדיספוזיציה לסרטן.

שם: פרופ' אורה ישראל

תחומי מומחיות: דימות, רפואה גרעינית

בית חולים: רמב"ם

אוניברסיטה: טכניון

תפקיד: פרופ' אמריטוס לדימות

תיאור מחקר:

טכנולוגיות חדשות בדימות, כולל פיתוח שיטות היברידיות, שימוש בגבישים מצב מוצק

אבחון וניטור תגובה לטיפול של סרטן, זיהומים ומחלות קרדיו-ווסקולריות

פיתוח ואישור התוויות חדשות וקריטריונים לשימוש מבוסס נתונים מהספרות

כימות חומרים רדיואקטיביים בגוף החי וישומיים בתחום הטרנוסטיקה (איבחון וטיפול סרטן בעזרת חומרים רדיואקטיביים(

שם: פרופ' רבקה כרמי

תחומי מומחיות: ילדים וגנטיקה

אוניברסיטה: בן-גוריון

תפקידים: בשנים 2000-2005 שימשה כדיקאנית הפקולטה למדעי בריאות באוניברסיטת בן גוריון.

בדצמבר 2005 נבחרה לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בכך הייתה לאישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש אוניברסיטת מחקר בישראל. היא שימשה בתפקיד זה עד 2018. היום משמשת כנשיאת האקדמיה.

תיאור מחקר: מחקריה של פרופ' כרמי התמקדו במשך השנים בעיקר באפיון הביטויים הקליניים והבסיס המולקולרי של מחלות גנטיות בקרב האוכלוסייה הערבית-הבדואית בנגב.

שם: ענת לבנשטיין

תחום מומחיות: רפואת עיניים (רשתית מדיקלית וכירורגית)

בית חולים: מרכז הרפואי ת"א

אוניברסיטה: אוניברסיטת ת"א

תפקידים: מנהלת מערך עיניים במרכז הרפואי ת"א, משנה לדיקן ומופקדת על הקתדרה לאופתלמולוגיה ע"ש סידני פוקס באוניברסיטת ת"א, יו"ר איגוד העיניים הישראלי ויו"ר ועדת אמ"ר.

תיאור מחקר: תחום מחקר עיקרי היא בחינת רמת הרעילות של תרופות שונות לרשתית והובלה קלינית של פיתוחים חדשניים בתחום רפואת העיניים כגון טכנולוגיה לגילוי מוקדם של ניוון מקולרי, מכשיר OCT ביתי, טכנולוגיה לגילוי אוטומטי של פעילות מחלה ברשתית וקסדת ניתוחים עם מציאות רבודה שמטרתה להחליף את המיקרוסקופ הכירורגי. כמו כן, לאחרונה החלה בפתוח פלטפורמה ייעודית למטופל, אשר תסייע בניהול מחלות כרוניות מהטלפון הנייד, תנגיש ותשמור את כל המידע הרפואי הרלוונטי במקום אחד.

שם: פרופ' רם מושיוב

תחום מומחיות: אורתופדיה

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: העברית

תפקיד: מנהל המחלקה האורתופדית בבית חולים הדסה עין כרם

תיאור מחקר: מחקרו הבסיסי של פרופ' מושיוב מתרכז בפתרונות לחסר עצם קריטי ופיתוח שיטות מתוחכמות לגישור על פערים גדולים בהמשכיות העצם. מחקרו מתבסס על מודלים בחיות מעבדה וגם בבני אדם. מחקרו הקליני ממוקד בכירורגיה מונחית מחשב (HIGH TECH TRAUMA SURGERY). פרופסור מושיוב נחשב מהמובילים בתחום הטראומה האורתופדית בארץ ובעולם.

שם: פרופ' ז'אן פ. סוסטיאל

תחומ/י מומחיות: נוירוכירורגיה

בית חולים: מרכז רפואי לגליל

אוניברסיטה: בר אילן

תפקיד/ים: מנהל מחלקה נוירוכירורגיה, מנהל המעבדה לחקר פגיעות מוחיות במכון המחקר ע"ש אליעשר, משנה לדיקן למינויים אקדמיים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן

תיאור מחקר: חקר המנגנונים הפיזיולוגיים ומולקולאריים המובלים למות התא לאחר פגיעה מוחית טראומטית או ווסקולארית עם דגש עם מערבות המיטוכונדריה ועל הפגיעה בתפקודה המטובולי. קבוצת המחקר חשפה את תפקיד הקולטן המיטוכונדריאלי  18 KDa translocator proteinכמטרה פוטנציאלית אפשרית לשחזור המטבוליזם האוקסידטיבי הקורס לאחר פגיעה מוחית. כמו כן הקבוצה שינתה הקונצפט שה-translocator protein אינו קיים בקרב נוירונים.

פרופ' יעקב סוסנה סיים את לימודיו לתואר ד"ר לרפואה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באונ' תל אביב בהצטיינות, בשנת 1989. בשנת 2001 סיים התמחות ברדיולוגיה בבית חולים הדסה, ירושלים ולאחר מכן התקבל להשתלמות עמיתין ומחקר בהדמייה בטנית והדמייה רוחבית מתקדמת בבית החולים "בית ישראל" בבוסטון ( ( BIDMC המסונף לבית הספר לרפואה של אונ' הרווארד בארה"ב.

פרופ' סוסנה שב לבית החולים הדסה בשנת 2003 בתור רדיולוג בכיר והתמנה לראש מחלקת CT ומנהל המעבדה להדמייה תלת-מימדית. בשנת 2004 התמנה למתאם המחקר בתחום הרדיולוגיה, והקים ומנהל עד היום את מחלקת המחקר בתחום ה-CT וכמנהל שותף במעבדה לרדיולוגיה יישומית. בשנת 2011 פרופ' סוסנה התמנה ליו"ר המחלקה לרדיולוגיה במרכז הרפואי הדסה של האוניברסיטה העברית, ובשנת 2016 התמנה למנהל מחלקת הדמייה ורפואה גרעינית. פרופ' סוסנה משמש גם כסגן דיקן של הפקולטה לרפואה באונ' העברית בירושלים.

פרופ' סוסנה פרסם למעלה מ-180 מאמרים בכתבי עת מבוססי ביקורת עמיתים, ומופיע תדיר בכנסים בינלאומיים בתחום הרדיולוגיה והדמייה אבחנתית. פרופ' סוסנה נבחר לקבלת המענק לעריכת כתבי עת ע"ש איילרWilliam R. Eyler)  )  לשנת 2006 על ידי יו"ר החברה הצפון אמריקנית לרדיולוגיה (RSNA), וכן שימש כעורך שותף בכתב העת "רדיולוגיה" ( (Radiology.

בשנת 2017 פרופ' סוסנה זכה בחברות כבוד מטעם ה-RSNA ומטעם החברה לרדיולוגיה בקרואטיה. פרופ' סוסנה שימש בתור יו"ר האיגוד הישראלי לרדיולוגיה בין השנים 2011-2020, וכיום הוא הגזבר של האקדמיה הישראלית הלאומית לרפואה מדעית. המחקרים של פרופ' סוסנה מתמקדים בקידום יישומים קליניים בטכנולוגיה חדשנית עם עניין מיוחד באינטליגנציה מלאכותית ( AI) בשיתוף עם מומחים בארה"ב ובאירופה.

שם: פרופ' קרל סקורצקי

תחומי מומחיות: נפרולוגיה, גנטיקה של אוכלוסיות

בית חולים: רמב"ם

אוניברסיטה: בר-אילן

תפקידים: דיקן הפקולטה לרפואה, בית ספר לרפואה ע"ש עזריאלי, אונ' בר-אילן

תיאור מחקר: קבוצת המחקר גילתה קשר סיבתי בין ווריאנטים ברצפי דנ"א בגן APOL1 וסיכון יתר לתחלואה כלייתית בקרב קהילות ממוצא של האוכלוסיות של יבשת אפריקה הסב-סהרית. מדובר בכמעט 100 מיליון בני אדם עם גנוטיפ של סיכון יתר, שחלקם יחלו מכשל כלייתי וסיבוכיו. המשך המחקר שופך אור על מנגנון הסיכון ברמה של תאי כלייה ומציאת גישות טיפוליות למנוע נזק כלייתי.

שם: פרופ' זאהר עזאם

תחומי מומחיות: פנימית וקרדיולוגיה

בית חולים: רמב"ם

אוניברסיטה: הטכניון

תפקידים: מנהל האגף הפנימי, לשעבר סגן דיקן הפקולטה לרפואה להוראה

תיאור מחקר: המחקר הבסיסי מתמקד בחקר התנהגות התא האפיתליאלי האלביאולרי במצב של אי ספיקת לב והשפעת הציר הנוירוהורמונלי על יכולת הראה לפנות נוזלים מהחלל האלביאולרי. לאחרונה, אנו חוקרים את תפקוד שכבת ה- Glycocalyx האנדותליאלית באי ספיקת לב. המחקר הקליני מתמקד בחקר מדדים קליניים ומעבדתיים פשוטים שמהווים כלי עזר להעריך את הפרוגנוזה של חולים עם אי ספיקת לב.

שם: פרופ' מיכל פאול

תחומי מומחיות: פנימית, זיהומיות

בית חולים: מרכז רפואי רמב"ם

אוניברסיטה: טכניון  

תפקידים: 

מנהלת מכון למחלות זיהומיות

עורכת Clinical Microbiology and Infection

עורכת Cochrane Infectious Diseases Group

מתודולוגית הנחיות האיגוד האירופאי למחלות זיהומיות ומיקוביולוגיה קלינית

תיאור מחקר: מחקר קליני בשיטות של מחקרים אקראיים מבוקרים, מחקרים תצפיתיים, סקירות שיטתיות ומטא אנליזה, מערכות תומכות החלטה. המחקר מתמקד בחיידקים עמידים ואנטיביוטיקה והטיפול בהם, אבל עוסק במגוון המחלות הזיהומיות בבית חולים, בחירת טיפול אנטיביוטי, משכי טיפול אנטיביוטי, התהליכים המובילים לעמידות ומניעת זיהומים בבית חולים.

שם: פרופ' יעקב פאר

תחום מומחיות: רפואת עיניים

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: אוניברסיטה העברית

תפקידים: כיהן כפרופסור וכראש המחלקה לרפואת עיניים במרכז הרפואי של הדסה והאוניברסיטה העברית (2017-1998)

תיאור מחקר: תחומי ענייניו הקליניים והמחקריים מתמקדים בתחומי האונקלוגיה של העין והפתולוגיה של העין.

משנה לדיקן למחקר בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אונברסיטת בר-אילן בצפת, וכמנהל מכון המחקר במרכז הרפואי לגליל (נהריה)

בנוסף, משמש פרופ' פוטרמן כפרופסור לרפואה, ומיקרוביולוגיה ואימונולוגיה,  בבית הספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין ובמרכז הרפואי מונטיפיורי (ברונקס, ניו יורק).

תחומי המחקר העיקריים של פרופ' פוטרמן הם בתחום האימונולוגיה ומחלות אוטואימוניות, ובאופן ספציפי זיהוי ואפיון של מנגנונים חדשים, סמנים ביולוגיים, וגישות טיפול בנפרטיס מתווכת חיסונית, זאבת נוירו-פסיכיאטרית, וזאבת אדמנתית מערכתית.

מעבדתו של  פרופ' פוטרמן קיבלה מימון מ-
 National Institutes of Health (NIH), Alliance for Lupus Research, Lupus Research Institute, Arthritis Foundation, Boehringer Ingelheim, Biogen Idec

פרופ' פוטרמן פרסם למעלה מ- 200 מאמרים בספרות הרפואית והמדעית.  

הוא נבחר ל American Society of Clinical Investigation ,והוא חבר במכללה האמריקאית ובאיגוד הישראלי לראומטולוגיה,  ובאיגוד האמריקני לאימונולוגיה.

פרופ' פוטרמן שימש כחבר בכמה ועדות של הענקת מענקי מחקר מטעם ה NIH ומוסדות בינלאומיים יוקרתיים נוספים, וכיום הוא חבר במספר מערכות עיתונים מדעיים ורפואיים.

שם: פרופ' משה פיליפ

תחומי מומחיות: רפואת ילדים, אנדוקרינולוגית ילדים (סוכרת)

בית חולים: מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, פתח תקוה

אוניברסיטה: הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

תפקידים:  מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים, משנה דקאן לעניני מחקר ופיתוח, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב
תיאור מחקר:

1. טכנולוגיה מבוססת על בינה מלאכותית לאנשים עם סוכרת.
2. גדילה והתבגרות של ילדים
3. הקשר בין תזונה וגדילה
4. מניעת סוכרת מסוג 1

שם: פרופ' גיורא פילר

תחומי מומחיות: ילדים, הפרעות שינה

בית חולים: כרמל

אוניברסיטה: טכניון

תפקידים: מנהל מחלקת ילדים, אחראי תחום רפואת ילדים במחוז, מנהל מערך מרפאות שינה במחוז

תיאור מחקר: המחקר מתמקד בפתופיזיולוגיה והבנה של הפרעות שינה והטיפול בהן. מחקרים מוקדמים התמקדו בפעילות שרירי דרכי הנשימה העליונות בתסמונת דום נשימה בשינה. מחקרים מאוחרים יותר בפעילות מערכת העצבים האוטונומית בשינה, כולל מחקרים רבים על פיתוח וולידציה של מכשיר מבוסס מערכת עצבים אוטונומית לבדיקות שינה בבית. מחקרים נוספים התמקדו בנזקים של הפרעות שינה ובהפרעות שינה בילדים.

שם: פרופ' אורה פלטיאל

תחומי מומחיות: המטולוגיה ואפידמיולוגיה

בית חולים: הדסה

אוניברסיטה: העברית

תפקידים: רופאה בכירה, חוקרת, מנהל תכנית מוסמך בינלאומית בבריאות הציבור

תיאור מחקר: אפידמיולוגיה של סרטן ובפרט של ממאירויות לימפופרוליפרטיביות, איכות הטיפול, גורמים סביבתיים וסרטן.

שם: פרופ' בנימין ראובינוף

תחומי מומחיות: רפואת נשים, יולדות ופריון (תאי גזע פלוריפוטנטיים, ביולוגיה התפתחותית)

בית חולים: המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם.

אוניברסיטה: האוניברסיטה העברית.

תפקידים:  מנהל מרכז הדסה לחקר תאי גזע של המכון לתרפיה גנטית ע"ש גולדין סאבד ומחלקת נשים ויולדות.

תיאור מחקר: פרופ' ראובינוף היה בין החלוצים בעולם בהפקת תאי גזע מעוברי הפריית מבחנה אנושיים. היעד העיקרי של מחקרו הוא למצות את הפוטנציאל הגלום בתאי גזע עובריים אנושיים לטובת יישומים קליניים. נושאי המחקר העיקריים הם פיתוח תאי הגזע  להשתלה ורגנרציה, שימוש בתאים ליצירת מודלים של מחלות וגילוי תרופות חדשות וכן חקר ההתפתחות המוקדמת באדם.

שם: פרופ' גידי רכבי

תחומי מומחיות: רפואת ילדים, בהמטולוגיה ובהמטו-אונקולוגית ילדים

בית חולים: מרכז הרפואי שיבא

אוניברסיטה: אוניברסיטת תל אביב

תפקידים: מנהל המרכז לחקר הסרטן ומכון וואהל לרפואה תרגומית במרכז הרפואי שיבא, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

תיאור מחקר: מחקרי העיקרי עוסק בזיהוי מודיפיקציות ברנ"א. תחום זה מכונה כיום חקר האפיטרנסקריפטום. קבוצתנו היתה חלוצה בפיתוח שיטות שאיפשרו את מיפוי וחקר מודיפיקציות הרנ"א השכיחות ביותר בטרנסקריפטום האדם והעכבר. מודיפיקציות רנ"א משמשות כרמת בקרה נוספת לבקרת ביטוי גנים. למודיפיקציות רנ"א תפקיד חשוב בהתפתחות ותפקוד תקין, והפרעות בהוספת מודיפיקציות אלו נקשרו למגוון מצבי מחלה. יש נסיון לפתח תרופות על סמך התערבות במנגנוני הוספה, הסרה וקריאה של המודיפיקציות השונות.

שם: פרופ' גד רנרט

תחומי מומחיות: בריאות הציבור ורפואה מונעת, אפידמיולוגיה מולקולרית, גנטיקה של סרטן, רפואה מותאמת אישית
בית חולים: כרמל
אוניברסיטה: טכניון

תפקידים: מנהל המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בכללית ומופקד הקתדרה ע"ש צ'יל וברטה וייסמן לרפואה מותאמת אישית בטכניון

תיאור מחקר:

1. אינטראקציית גנטיקה וסביבה בגרימת סרטן -מחקרי אפידמיולוגיה מולקולרית בקהילה מסוג מקרה-בקרה  בגידולי שד, מעי ורקטום, ריאה, שחלה ורחם, לבלב, כבד וכיס מרה עם כ-50,000 משתתפים.

2. מחקר פיילוט למחקר אקראי מבוקר של התערבות רב-זרועית עם טכנולוגיות מדייקות (גנומיקה ופרוטאומיקה אישית וגידולית, פרמקונומיקה, מיקרוביומיקה, תבחיני נשימה, סנסורים לתפקודי גוף, זיהוי סיכון ותחלואה על סמך בינה מלאכותית בהדמייה) להטמעת רפואה מותאמת אישית במרפאות קהילה

שם: פרופ' אייל שיינר

תחומי מומחיות: יילוד וגינקולוגיה, אפידמיולוגיה

בית חולים: סורוקה באר שבע

אוניברסיטה: אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תפקידים: מנהל מחלקת נשים ויולדות ב', סגן דיקן הפקולטה למדעי הבריאות לקידום אקדמי. יו"ר הסניף הדרומי של האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, יו"ר ועדת בחינות ההתמחות במקצוע יילוד וגינקולוגיה, במועצה המדעית. בעבר- סגן מנהל ביה"ח סורוקה, יו"ר ועדת ההתמחות והסטאז'

תיאור מחקר: פרופ' שיינר השלים PHD באפידמיולוגיה ובריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון. את המחקר של התיזה השלים בעזרת מילגת פולברייט, בשיקאגו. פרופ' שיינר משלב מחקר מקיף בתחום האפידמיולוגיה הסב לידתית וחוקר גורמי סיכון לתחלואות בהיריון ומשמעותן. בשנים האחרונות הוא עוסק במחקר מעמיק בנוגע למשמעות סיבוכי היריון על תחלואה ארוכת טווח הן של היולדות והן של הילודים, ואף הוביל את נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי העולמי (FIGO) בנושא הנחיות למעקב אחר יולדות עם סיבוכי היריון.  

שם: פרופ' רענן שמיר

תחומי מומחיות: רפואת ילדים, גסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים

בית חולים: מרכז שניידר לרפואת ילדים

אוניברסיטה: אוניברסיטת ת"א

תפקידים: מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

תיאור מחקר:

1. מחקרים בתזונת ילדים
2. מניעה, אבחון וטיפול במחלת הצליאק
3. תזונה מותאמת אישית במחלות מעי דלקתיות

שם: אלי שפרכר

תחומי מומחיות: רפואת עור, גנטיקה

בית חולים: מרכז רפואי ת"א (איכילוב)

אוניברסיטה: אוניברסיטת ת"א

תפקידים: מנהל מערך העור וסמנכ"ל מחקר ופיתוח, פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה ומחזיק בקתדרה לרפואת עור ע"ש פרופ' פרדריק רייס בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א.

תיאור מחקר: המחקר מתמקד בפענוח הבסיס הגנטי של מחלות עור ובתרגום הידע החדש הזה לפתרונות טיפוליים חדשים למחלות עור תורשתיות ונרכשות כאחד.

פרופ' חנה תמרי

לפני כ-20 שנה הקמתי את היחידה להמטולוגיה ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל ועמדתי בראשה עד לאחרונה.

יחידה זו היא המובילה בתחום זה בארץ. כמו כן הקמתי את המעבדה המולקולרית לאבחון מחלות המטולוגיות מולדות תוך שמוש בטכנולוגיה של רצוף הדור הבא. מעבדה זו היא היחידה בארץ ומאפשרת אבחון מדויק של כל המחלות ההמטולוגיות המולדות כולל מחלות עם נטייה להתפתחות לויקמיה.

במסגרת פעילותי המחקרית זיהיתי את הגן שמוטציות בו גורמות למחלה המטלוגית נדירה congenital Dyserthropoietic Anemia Type I .

העדרו של הגן לטלית והחלבון המקודד על ידיו קשור בהרכבת נוקלאוזומים לאחר הכפלת הדנ"א. אנחנו הראנו לראשונה שחלבון זה הכרחי לאריתרופואזיס כבר בשלבים האמבריונליים.

המחקר במעבדתי ממשיך על מנת להבין את תפקידו המדויק ביצור כדוריות דם אדומות. עבודות קליניות גנטיות אחרות שיזמתי התרכזו בקשר בין גנוטיפ לפנוטיפ בתסמנות של כשלון מח עצם ובשפור האבחנה של כשלונות מח עצם ומחלות אחרות עם נטייה להתפתחות לויקמיה. סך הכל פרסמתי מעל 170 מאמרים רובם בעיתונות מובילה.

אני חברה בקבוצות עבודה בין לאומיות מובילות במחלות המטולוגיות בילדים ומשתתפת במחקרים משותפים. הוזמנתי פעמים רבות להרצות בתחומים אלה בארץ ובחו"ל.