הרופאה, ד"ר אידית וייסבוך, הותקפה ביום 14.6.2022, במרפאת קופת חולים "כללית" בבאר יעקב, בזמן עבודתה ועל רקע אי-הסכמתה לחידוש מרשם לריטלין עבור המטופל-הנאשם. המטופל הלם בחוזקה בראשה של הרופאה מספר פעמים באמצעות מוט ברזל. הרופאה השתמשה בלחצן המצוקה שהיה בחדרה וצוות המרפאה נזעק לסייע לה. הרופאה פונתה לקבלת טיפול בבית החולים שיבא והתוקף נעצר בידי המשטרה.
נגד התוקף הוגש כתב אישום בגין חבלה בכוונה מחמירה.
ביום 7.8.2022, הר"י הגישה עתירה לבית המשפט העליון, נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ופרקליטות מחוז מרכז (פלילי), בטענה כי יש להעמיד את הנאשם לדין בעבירה של ניסיון לרצח ולא להסתפק בסעיף אישום של חבלה בכוונה מחמירה.
ביהמ"ש העליון אמנם דחה את העתירה, בקובעו כי הסוגייה נבחנה בצורה מעמיקה ויסודית והוכרעה על ידי פרקליט המדינה בעצמו, עם זאת בפסק הדין הוא ציין כי המקרה גרם לזעזוע עמוק בקרב הציבור שנחשף לסרטוני האבטחה וציין את חשיבות העתירה מבחינתה של הר"י:
"מנהג חדש בא למדינה. התעצבנת? התרגזת? כעסת? איבדת סבלנותך בהמתנה לרופא או לאחות? נתקפת צער עמוק כשהתבשרת על מותו או על מצבו הקשה של יקירך?, כל מגוון ומנעד הרגשות למיניהם ולסוגיהם מתועלים להתפרצות אלימה ולהשתוללות חסרת רסן, המוצאת ביטויה בניפוץ והשחתה של כל הבא ליד, באיומים ובגידופים כלפי הצוות הרפואי, ובמקרה החמור יותר, גם בפגיעה פיזית בצוות הרפואי. תופעה זו, שלעתים קרובות מבטאת גם כפיות טובה לצד בריונות בצורתה המזוקקת ביותר, נעשתה בשנים האחרונות לנפוצה יותר ויותר. למרבה הצער, אנו עדים לתופעה החמורה של אלימות גוברת והולכת כלפי צוותי הרפואה הן בבתי החולים, והן בקופות החולים ובמרפאות הקהילתיות.
מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בעתירתה של ההסתדרות הרפואית, עולה כי מדי שנה מדווחים אלפי מקרי אלימות, פיזית ומילולית, בעיקר על ידי מטופלים ובני משפחותיהם. יש בכך כדי להסביר את עצם הגשת העתירה על ידי ההסתדרות הרפואית, שביקשה בכך לשים את התופעה על השולחן ועל סדר היום הציבורי. האלימות כלפי הצוות הרפואי והעובדים במוסדות הרפואיים מקוממת במיוחד, שכן מטופלים ובני משפחותיהם גומלים רעה תחת טובה למי שאך זמן קצר לפני כן הושיטו להם עזרה. לתופעת האלימות יש מטבע הדברים השלכות קשות על מערכת הבריאות כולה, על המוסד הרפואי ועל הצוות הרפואי שחווה אלימות או נחשף אליה."
ביהמ"ש הוסיף כי בחירת התביעה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, מאפשרת לנהל הליך חד ומהיר, כך שהפסדה של הבחירה להאשים את הנאדם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אם בכלל, יצא בשכרה.
עוד קבע ביהמ"ש כי ניתן להבין לתחושותיה של העותרת, ד"ר וייסבוך, וכן ניתן להבין מדוע נזעקה ההסתדרות הרפואית והגישה עתירה משל עצמה. אין חולק על חשיבות המאבק בתופעה החמורה של פגיעה באנשי צוות רפואי.
הר"י נאבקת כל העת ותמשיך להיאבק, בכל האמצעים העומדים לרשותה, בתופעה המכוערת של תקיפת צוותי רפואה.