פרופ׳ רועי גילבר, ד"ר סיון תמיר מכון ון ליר בירושלים
רקע: בעשורים האחרונים, ישראל חוותה הצטברות ניכרת של עוברים עודפים ביחידות הפריה חוץ-גופית. גורמים כמו המספר הגבוה של טיפולי פוריות, החשיבות הרבה לערך הפריון בחברה והתפיסה של זכות להולדה כזכות יסוד תרמו לכך. העוברים העודפים אינם נדרשים ומהווים נטל כלכלי ומוסרי-משפטי על היחידות והמטופלים.
שיטות: מחקר שנערך בשנים 2020-2021 בחן את עמדות המטופלים ביחידות הפריה החוץ-גופית לגבי עתידם של העוברים העודפים. המחקר כלל 286 מטופלים משלושה מרכזים רפואיים בישראל, המשרתים אוכלוסייה מגוונת: המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים והמרכז הרפואי העמק בעפולה.
ממצאים:
- תפיסה ונכונות לתרום עוברים: אין הלימה בין תפיסה ליברלית של המשפחה לבין נכונות לתרום עוברים למחקר או להולדה. מרבית המשתתפים מעדיפים השמדה של עוברים ללא כל שימוש מחקרי או חברתי.
- פער בידע: קיים פער בידע של מטופלים לגבי האפשרויות שלהם בנוגע לעוברים העודפים.
- ציפיות לאחסון עוברים: המטופלים מצפים לאחסון עוברים לטווח ארוך או בלתי מוגבל, אך זה אינו מתיישב עם צרכי המערכת הרפואית.
המלצות: יש לבחון מחדש את המדיניות הקיימת לגבי הטיפול בעוברים עודפים כדי להבטיח שימוש מיטבי במשאבים לתועלת הפרט והציבור, ולהתאים את המדיניות לצרכים הרפואיים, המוסריים והחוקיים המעודכנים.
למאמר המלא