רינת קליין, אבידע שהם, סימה ציפרפל, דפנה גץ, נדב כספי, שני פייס, מוסד שמואל נאמן
רקע: בעיית ההשמנה בישראל רווחת בייחוד (אך לא רק) בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אוכלוסייה חרדית וערבית וכן בקרב ילדים וקשישים. העלות הכלכלית של תופעת ההשמנה בישראל מוערכת בכ- 20.2 מיליארד ש”ח בשנה, המהווים כ- 4.1% מהתוצר הלאומי הגולמי. סכום זה מגלם בתוכו נזקים כלכליים ישירים למערכת הבריאות ונזקים כלכליים עקיפים הנובעים בעיקר מפגיעה בפריון.
שיטות: נבחן הקשר שבין מניעת השמנה למוביליות חברתית-כלכלית ולצמצום פערים. נסקרו רפורמות, רגולציה ותוכניות התערבות ברמה לאומית ומקומית בארבע מדינות: אנגליה, אוסטרליה, קנדה ודנמרק. כמו כן, נערכה בדיקת ROI לתוכניות התערבות נבחרות מהארץ ומהעולם להערכת יעילותן.
תוצאות:
- נמצא כי שיעורי ההשמנה גבוהים בישראל, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות כלכלית.
- נמצא קשר בין השמנה לבין מוביליות חברתית-כלכלית
- הרפורמות השונות הראו יעילות משתנה במדינות השונות
המלצות:
- רגולציה מנדטורית חיונית לשליטה וקידום בריאות ציבורית.
- יש להשקיע בקידום בריאות בקהילה, דרך מערכת החינוך ובהתאמה לאוכלוסיות ייחודיות
- סימון מזון במסעדות מאפשר בחירה מושכלת של מזון.
- לשליטה בצריכה יש להטיל מיסוי על משקאות ממותקים ופרסומות מזיקות.
למאמר המלא