נייר עמדה בנושא של קואליציית ארגוני בריאות הנפש וקרן משפחת אלמוג-זכאי: כלכלת בריאות הנפש בישראל: תמונת מצב, השוואה בינלאומית, היקף והרכב רצויים, אתגרים והמלצות
בנובמבר 2023 פרסמה קואליציית ארגוני בריאות הנפש בישראל נייר עמדה הבוחן את תחום בריאות הנפש בישראל על היבטיו הכלכליים, הדו"ח מספק תמונת מצב בישראל בהשוואה לעולם, מציין אתגרים והמלצות.
בריאות הנפש הוא תחום רחב המהווה את אחת הבעיות המרכזיות במערכות בריאות בעולם. נתונים גלובליים מלמדים על מגמת עלייה בתחלואה הנפשית ועל נטל כלכלי שגובר עם השנים.
מדינות רבות מקדמות מדיניות ציבורית במטרה לשפר את הגישה לשירותי בריאות הנפש, להתמודד עם הסטיגמות החברתיות ולקדם טיפול ותמיכה בסובלים מקשיים נפשיים.
מחלות הנפש בישראל מהוות אתגר רציני למערכת הבריאות וקיים צורך מידי בשיפור והרחבת השירותים הקיימים כדי לספק טיפול איכותי וזמין לכלל האוכלוסייה.
תמונת המצב בישראל מעידה על הזנחה ומחסור תקציבי חמור, המסמך אותו מציגה הוועדה מדגיש את הצורך בהתייחסות ראויה באופן דחוף.
עם כניסת חוק "ביטוח בריאות ממלכתי", ב-2015 האחריות הביטוחית עברה לקופות החולים, המודעות לטיפול בבריאות הנפש גברה ומרכזים בקהילה הפכו למקור העיקרי לטיפול.
הרפורמה לא פתרה את החוסר התקציבי, לא את החסר במענה שירותי ולא את החוסר הגדול בכוח אדם.
בישראל שנת 2022, סך ההוצאה הציבורית לבריאות הנפש עומדת על כ-5.8% מההוצאה הכללית ציבורית לבריאות בכלל. במדינות ה-OECD שיעור ההוצאה הציבורית על בריאות הנפש גדול פי שניים ועומד על כ-11% מסך ההוצאה על הבריאות בכלל.
במצב זה של חסר תקציבי, הנטל הכלכלי עובר למשפחות החולים שנאלצים לצרוך שירותים מהסקטור הפרטי.
נייר העמדה דן בבעיות אלו ונוספות ומביא פתרונות בהצגת תמהיל רצוי לחלוקת ההוצאות על בסיס ניתוח הצרכים בשטח.
לסיכום, המערך הציבורי בבריאות הנפש בישראל סובל ממחסור מתמשך במשאבים המביאים לקריסתו. כותבי הדוח ממליצים על קביעת תוכנית אסטרטגית לאומית כוללת למערך עם תוספת תקציב שתשווה אותו לסטנדרטים המקובלים במדינות ה-OECD.
למאמר המלא