מוכנות מערכת הבריאות להתמודדות עם משברים

ממגפת הקורונה לקונפליקט צבאי

אחד מלקחיה החשובים ביותר של מגפת הקורונה עבור מדינות העולם הוא חשיבות מוכנותן של מערכת הבריאות למצבי משבר בלתי צפויים ורחבי היקף. דוח OECD שהתפרסם השנה (2023) בנושא מוכנותן של מערכות בריאות למשבר הבא, מונה סוגים שונים של סיכונים אליהם מערכות בריאות צריכות להיות ערוכות, בהם קונפליקטים צבאיים, משבר האקלים, אסון גרעיני, ביולוגי או כימי ועוד.

פוטנציאל האסון של כל אלה מעלה שאלות על עמידותן של מערכות בריאות בעולם. לאור האירועים האחרונים בישראל, נדמה כי השעה דוחקת לאימוץ צעדים שיכולים להבטיח חוסן ברגעי משבר. לקחים ממגפת הקורונה עשויים לסייע בהכנה למשברים עתידיים: הגדלת מספר המיטות בבתי חולים, טיוב של זמינות מידע, גמישות בכוח אדם רפואי ואימוץ מודלים חדשים, ביניהם גם אימוץ פעילויות דחופות כגון חיסונים וטיפול נמרץ והרחבה של מתן ייעוץ וסיוע רפואי באמצעים דיגיטאליים (Telehealth).

הדוח מצביע על שלושה היבטים בהם מערכות בריאות פגיעות במיוחד:

1. מניעת תחלואה כרונית. מערכות בריאות אינן משקיעות מספיק במניעת מחלות: סוכרת, לחץ דם והשמנת יתר למשל מהווים סיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה. למעלה מ-35% מהאוכלוסייה במדינות ה-OECD בגילאי 16 ומעלה סבלו מבעיה בריאותית או כרונית כלשהי טרם פרוץ המגיפה.
2. מערכות בריאות רבות ב- OECD סובלות ממחסור בכוח אדם. כתוצאה מכך, השחיקה והלחץ בקרב עובדי בריאות הגיעה לשיאים חדשים בזמן משבר.
3. מערכות בריאות סובלות מקיצוצי תקציבים. הזרמת תקציבים נדרשת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, כוח האדם, זמינות גבוהה יותר של טיפול נמרץ, מיטות חולים, ולטובת בקרה ומחקר.

הדוח יוצא בשורה של המלצות עבור מקבלי החלטות ביניהם חיזוק אוכלוסיות מוחלשות, חיזוק עובדי בריאות, איסוף מידע יעיל יותר, חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים, מתן קדימות לאספקה רפואית בהתאם לצורך וקידום אמון בממשל ובמקבלי החלטות.

מה המשמעות לגבי ישראל?

מערכת הבריאות של ישראל לוקה בכל שלושת היבטים שמציין הדוח. ראשית, חוסר השקעה מספקת בחינוך לבריאות וברפואה מונעת תורם להתפשטותן של מחלות כרוניות ומגביר את העומס על מערכות הבריאות. לכך יש השלכות גם בעת משבר. כוח האדם הרפואי והתשתיות נאלצים להתמודד ב"זירה כפולה" - בטיפול במחלות הניתנות למניעה לצד מקרי החירום. הללו נמתחים עד קצה גבול יכולתם בשעת חירום, בעוד שגם בעת שגרה יש בישראל מחסור ברופאים, באחיות, בתשתיות ובציוד רפואי לפי המדדים המקובלים ב- OECD כגון שיעורי רופאים, אחיות ומיטות אשפוז לאלף נפש. הדבר קשור כמובן לשחיקת תקציביה של מערכת הבריאות הציבורית לאורך השנים כפי שמעידים נתוני ישראל בדירוגי ה- OECD בכל הנוגע לשיעור ההוצאה לבריאות מהתוצר, שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות, ההוצאה לבריאות לנפש ועוד.

ממגפת הקורונה למצב הלחימה הנוכחי – משבר רודף משבר ומעמיד בפני מערכת הבריאות אתגרים עצומים. החוסן הלאומי נמדד בין היתר לפי חוסנה של מערכת הבריאות, ועל כן זהו צו השעה לחזק את מערכת הבריאות בתקציבים, בתקני כוח אדם ובעיבוי שירותי בריאות הציבור בהתאם להמלצות הר"י בנושא לאורך השנים.

להמשך קריאה:

OECD (2023), Ready for the Next Crisis? Investing in Health System Resilience, OECD Health Policy Studies, OECD Publishing, Paris.