דחיקת השיקול הבריאותי והאנושי בפני שיקול התקציבי באצטלה של הסדרת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים

דחיקת השיקול הבריאותי והאנושי בפני שיקול התקציבי באצטלה של הסדרת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים

פרק הצעת המחליטים הדן בכללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים נוגע במספר סוגיות. החמורה שבהן היא הדרישה שמנהלי מערכת הבריאות, מנהלי בתי החולים ומנכ" לי הקופות יכפיפו כל שיקול רפואי, אנושי, מקצועי לשיקול תקציבי בלבד.
כך קובעת ההצעה (סעיפים ח8 ו–ח9), כי במידה והנהלות בתי החולים או קופ"ח לא יעמדו בכללי ההתחשבנות והתקציב של דרישת האוצר יחולו שורה של סנקציות שמשמעותן פגיעה קשה בציבור המטופלים ופיטורין של ההנהלות. 

קשה להבין כיצד לאוצר זיכרון קצר כל כך כיוון שאילו הסעיף הזה היה נכנס לתוקפו לפני שנה לא ניתן לשער היכן מדינת ישראל היתה. מיד עם פרוץ המגפה הנהלת הקופות ובתי החולים לא חשבו לשנייה על שאלת התקציב והבינו כי עליהם לעשות הכל, להציל חיי אדם ולהגן על מדינת ישראל מפני המגפה המשתוללת. 

הצעה זו אינה הצעה חדשה, האוצר מנסה בכל הצעת חוק הסדרים להעלותה מחדש ולטובת מדינת ישראל היא נופלת כל פעם מחדש.

נציין, כי מערכת הבריאות נאלצה במהלך השנה להתחנן, להילחם, לזעוק על מנת לקבל את הכספים המגיעים לה בעבור ההוצאות שהוצאו בטיפול בציבור המטופלים חולי הקורונה.

מערכת הבריאות היא מהמערכות היעילות ביותר כאשר מעולם לא נטען כלפיה, גם לא על ידי האוצר, כי היא מוציאה הוצאות שלא לצורך מתן שירות רפואי ואף על פי כן האוצר מנסה להתייחס למערכת זו כאילו מדובר בחבורה חסרת אחריות ופזרנית במקרה הטוב.

מעבר לסטירת הלחי הניתנת למערכת הבריאות ולדמורליזציה שעלולה להתפשט בקרב הצוותים הרפואיים יש לזכור שכל סוגיית התקציב הוא נושא מלאכותי בלבד הנקבע על ידי האוצר, הוא הקובע כמעט את כל סעיפי ההוצאות (מחיר יום אשפוז, הנחות הניתנות והוצאות השכר) ואת סעיפי ההכנסות. על כן, עמידה או אי עמידה בתקציב הוא נושא שרירותי לחלוטין.

קשה עוד יותר להבין את דרישת האוצר כי הסנקציה שתוטל על בית חולים שאינ ו עומד ביעדי התקציב היא פגיעה בשירות הציבורי ובמטופלים. כגון, הקפאת קליטת כו ח אדם משמעו חוסר משווע ברופאים, באחיות, במנהל ומשק לטפל בחולים.

הצעת המחליטים טומנת בחובה סכנה גדולה בשני סעיפים שלכאורה באים לסייע למערכת הרפואית. הנושא הראשון הוא נושא אשפוז הבית (סעיף 1ב).

ההסתדרות הרפואית תומכת רבות בנושא אשפוז בית, אולם מדובר בנושא מורכב שללא מבנה נכון יעצים את אי השוויון בבריאות ויסייע בעיקר לשכבות החזקות על פני השכבות המוחלשות. כמו גם ללא בניית מסגרת מתאימה הוא עלול לדחוק את השחקנים לא להשקיע מספיק בטי פול הרפואי ובכך לפגום באיכות הטיפול.

הדרך הנכונה לבצע אשפוז בית היא קודם כל על ידי יצירת הסכמה בין הצוותים הרפואיים ולשם כך המכון לאיכות ברפואה של הר"י הציג נייר עמדה הקובע את המבנה הנכון והשיתוף המוצע בין רופאי המשפחה לרופאי הפנימיות, על דעת שני המקצועות, כמו גם הנחיות ברורות באיזה מקרים מתאים אשפוז בית ובאיזה לא, חלוקת אחריות נכונה בין בתי החולים לקהילה, לכך יש להוסיף הסדר כלכלי נכון, מקובל על דעת כל השחקנים, קופות החולים ובתי החולים, של התגמול הרצוי מהמדינה לאשפוז בית או לאשפוז בבית חולים בהתאם להוצאות ובהתאם לתמריץ הנדרש.

לעומת זאת, בהצעת המחליטים נקבע הסדר פשטני שאיננו נותן מענה לכל הדברים הללו. הוא מדבר על הסכם בין בתי חולים לקופה בלי שמשרד הבריאות קבע את הקריטריונים לאיכות טיפול, לאותם מקרים בהם מתאים האשפוז ובאלו לא, בלי שנעשתה מלאכת מחשבת מהי העלות המתאימה לכל אחד  מהאשפוזים, בלי שממשלת ישראל נתנה את דעתה על התשתיות הנדרשות בבית כדי לאפשר אשפוז בית. אין דומה אשפוז בבית בבני ברק של 70 מ"ר עם 10 נפשות לאשפוז ברמת אביב ג' ב-200 מ"ר עם 4 נפשות.

אנו חוששים כי החדרת מודל אשפוז בית לא נכון יחמיץ את ההזדמנות שנתנה במגפת הקורונה לקדם נושא חשוב זה וישיג אותנו אחורה שנות דור.

נושא נוסף חשוב ומשמעותי הוא תמרוץ מחלקות פנימיות (סעיף 3), לנוכח מצוקת המחלקות הפנימיות, משרד הבריאות הקים ועדה )טור כספא( שיצאה בהמלצות ברורות על הצורך בבניית תשתיות מתאימות, מחסור חמור בכ"א ועל כך שתנאי האשפוז הקיימים מתאימים למדינת עולם שלישי ולא למדינת ישראל.
אנו ציפינ ו כי המדינה תפעל במידי ליישום הדו"ח, במקום זאת אנו רואים סעיף שעשוי להחריף את המצב כיום ובעיקר לפגוע בפריפריה ובשכבות החלשות. הסיבה לכך, כי למרות שכותרת הסעיף מדברת על שיפור רמת השירות והאיכות ברפואה כל מה שמופיע בהמשך הסעיף מדבר אך ורק על שירות.

בנוסף, סעיף 3 מדבר על תמריץ המבוסס מדדים. אולם, כדי לעמוד במדדים הראויים והנכונים לא נקבע סעיף של תשתיות, אין כל תוספת של כ"א של מיטות ושאר התשתיות הנדרשות. כדי לעמוד ביעדי השירות שאנו תומכים בהם.

מה שעלול ליצור מצב שבו בתי החולים החזקים במרכז הארץ יעמדו במדדים ולפיכך יקבלו כסף תוספתי ואלו בתי חולים בפריפריה הסובלים כבר עתה מחוסר כ"א וחוסר תשתיות לא יזכו לאותו תמריץ והפער ילך ויגדל.

אנו סבורים כי יש ליישם את דו"ח ועדת טור כספא ומשרד הבריאות בשיתוף עם האיגוד לרפואה פנימית של ההסתדרות הרפואית בישראל והמכון לאיכות ברפואה ש יעבדו על מדדי האיכות תוך קביעת קריטריונים והדרכים שבהם ניתן להגיע אליהם תוך זמן קצר ובינוני.

הערה כללית לגבי הצעת המחליטים בפרק זה: לכאורה, האוצר כותב "קריטריונים" רבים לביסוס החלטות אולם בפועל קשה להבין מהו המדד להתחשבנות, מהם הקריטריונים ובעיקר מהם המשקולות שניתנים לכל קריטריון. דוגמא לכך ניתן למצוא (בסעיף ח1) המדבר על הכללי ם לקביעת גובה התשלום הקבוע לכל בית חולים ציבורי כללי.

מעבר למלל, לא ניתן להבין מהו הקריטריון תחת כל סעיף והמשקל ש ניתן לו בשיקול הכללי. יתרה מזו, הסעיף מסתיים בכך שניתן להוסיף שיקולים נוספים בהתאם להחלטת השרים, משמע, שכל הסעיף יכול להפוך להיות שרירותי ובוודאי שאיננו שקוף לציבור או למפעילי מערכת הבריאות.