תוצאת חיפוש

דן נמט, גיורא גוטסמן, אבישלום פומרנץ, ולנטינה שנקר, דבר אופיר, ברוך וולך ויוסף עוזיאל

התהליך הדלקתי בצווארת (torticollis) מערב את שרירי הצוואר, הצבים ומעטפת מיפרקי החוליות, ומוביל להטיית הראש ולכאב בהנעת הצוואר. מרבית המקרים של צווארת חדה שאינה מפגיעה הם טבים, ואינם מחייבים התערבות רפואית, למעט טיפול מסייע נגד תסמיני המחלה. אולם בחלק מהילדים מהווה הצווארת הנרכשת סימן ראשוני למחלה קשה, המצריך בירור מעמיק ולעתים אף אישפוז.

המטרה במאמר זה היא לדווח על המאפיינים האפידמיולוגיים והקליניים של מחלת הצווארת, ועל הסיבות לצווארת נרכשת שאינה מפגיעה (non-traumatic) בקרב ילדים המאושפזים בבית-החולים מאיר.

למטרה זו נסרקו תיקיהם הרפואיים של 45 ילדים ובני-נוער, אשר אושפזו במהלך 10 שנים עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה בבית-החולים מאיר.

במהלך 10 השנים שנסקרו אושפזו 45 ילדים (23 בנות ו-22 בנים) עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה. הגיל הממוצע של החולים היה 6 שנים. כל החולים דיווחו על כאב עז בצוואר כתלונה עיקרית. תהליך זיהומי היה הגורם השכיח ביותר לאישפוז. שבעים-ושלושה אחוזים מהילדים אושפזו בעונת הסתיו-חורף. עשרים-ושישה ילדים עברו בדיקות דימות, וב-10 מהם (38%) הודגם מצב חולני שכלל מידה של תת-פריקה בחוליות הצוואר העליונות ובאזור המירווח הקדם-חולייתי.

הטיפול כלל משככי-כאב ואנטיביוטיקה בחולים עם חשד קליני לתהליך זיהומי חיידקי. חמישה-עשר ילדים טופלו במשיכת צוואר ושניים נזקקו לניתוח. משך האישפוז הממוצע היה 4.1 ימים, והיה קצר יותר במחלקת הילדים בהשוואה למלקות אף-אוזן-גרון ואורתופדיה.

לסיכום, נדרשת הערכה קלינית ודימותית לזיהוי הגורמים להתהוות צווארת חדה נרכשת שלא מפגיעה. זיהומים מקומיים של דרכי-הנשימה העליונות היו הסיבה השכיחה לצווארת. טיפול מסייע שמרני מוביל לרוב להחלמה תוך פרק זמן קצר.

Acquired Torticollis in Hospitalized Children

Alexander Blankstein, Felix Pavlotsky, Hector Roizin, Abraham Ganel, Aharon Chechick

Depts. of Orthopedics, Dermatology, Pediatrics and Pediatric Orthopedics, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

Torticollis results from various pathological mechanisms, and its elucidation depends on identifying diseases of musculoskeletal, neural and ocular tissues. This study characterized the underlying diseases of children hospitalized with torticollis, excluding congenital torticollis. Records of 36 children with torticollis seen during 4 years were reviewed and categorized according to presumed etiology. Most could be classified into 2 categories: in 39% it was due to trauma and in 36% to upper respiratory tract infection. Most girls were in the first group and most boys in the second group. There were 3 cases of ocular torticollis due to superior-oblique muscle palsy, 1 with a post-burn eschar, 2 with neurological disorders (intramedullary cervical astrocytoma and leukodystrophy with macrencephaly), and in 3 no associated cause was found. There was a clear seasonal trend with 58% of cases presenting from November through February, 33% from April through July, and the rest, of neurological or ocular origin, during the rest of the year. In cases of post-traumatic torticol21% had neurological symptoms such as weakness of the limbs, headaches or incontinence. Only a few had prior upper respiratory tract infection. All children whose torticollis was assigned to infection had had fever. Only 8% had had neurological complaints or vomiting, half of whom presented with fever exceeding 37.5oC. 46% had restriction of movement and 38% had tenderness. In over 60% of those in this group there were signs of an upper respiratory tract infection, such as lymphadenopathy or a white blood cell count exceeding 15,000/microliter. 3 patients with recurrent torticollis were diagnosed as having severe neurological diseases. Mean hospitalization time was 4 days (range 1-28). Hospitalization periods were similar for all kinds of patients and treatment by traction or fixation did not affect this period.